28. איני מקבלת את טענת התובעים לפיה עניין השוכר היווה רק "תירוץ". גם מבחינה אובייקטיבית, עסקת מכר בנכס בו מתגורר דייר הינה עסקת מכר מורכבת יותר, שיש לגבש פתרון מוסכם בנוגע לדייר או פינויו. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בחבר ילדות של הנתבע: "כי זה חבר ילדות שלי...אני לא הסכמתי בשום אופן שייגעו בו" (עמ' 41 שו' 15-17). אמנם בסופו של יום הדייר פינה את הנכס, אולם הדבר אירע רק בחודש פברואר 2018 (עמ' 26 שו' 18), ולמעשה אין מחלוקת שבזמן שהעסקה "התפוצצה" השוכר היה ביחידת הנתבע והנושא עדיין היה על סדר היום.
29. לעניין גמירות הדעת – רכיב זה, אף ביתר שאת, אינו מתמלא במקרה הנדון. גם אם מסקנתי לעניין המסוימות הייתה שונה, עדיין סבורה אני כי הנתבע לא גמר אומר בליבו לחתום על הסכם המכר. אמנם – הוא זה שהציע את יחידתו למכירה, וכדבריו – "החלטתי להעמיד את זה ואחר כך התחרטתי למכור. כרגע יש שלט להשכרה, אם תרצי..." (עמ' 35 שו' 3-4). האם מותר לאדם להתחרט תוך כדי משא ומתן שטרם הבשיל לכדי הסכם מחייב? דומני שבנסיבות המקרה יש להשיב בחיוב לשאלה זו, ממספר טעמים, לא כל שכן משקלם המצטבר.
30. ראשית אציין כי מלכתחילה המשא ומתן לא התנהל על מי מנוחות. המו"מ ידע עליות ומורדות, וארך, גם לשיטת התובע, מספר שנים. התובע עצמו העיד על התמשכות ההליכים; הבעיות שצצו ונפתרו (לשיטתו); התנהלותו הבעייתית של הנתבע בזמן המו"מ. כך תיאר התובע את המו"מ שהתנהל כבר לפני ארבע שנים (!) והתנודתיות של המחיר (עמ' 8 שו' 25-30); כך תיאר התובע את הבעייתיות עם החלק האחורי שדרשה העירייה בסופו של יום (עמ' 9 שו' 9-20, עמ' 10 שו' 8-14); התובע אישר שהוא זה שפנה לנתבע פעמים רבות בנושא המכר (עמ' 11 שו' 3); שלנתבע היו הרבה "גחמות" ו"פחדים" (עמ' 11 שו' 7, 11); שהנתבע העלה כל פעם דרישות חדשות (עמ' 11 שו' 17); שהמשא ומתן התקדם קדימה ואחורה (עמ' 21 שו' 9); שהנתבע "פחד" מנושא העירייה (עמ' 23 שו' 7).
31. "פחדיו" ו"גחמותיו" של הנתבע לא באו בחלל ריק. הנתבע אכן חשש מהעירייה (עמ' 29 שו' 26); הנתבע גילה דאגה לשוכר, חבר הילדות שלו מטורקיה (עמ' 25 שו' 17). גם אם כל נושא לכשעצמו היה פתיר, יש לראות את התמונה הכוללת ואת המצב בו היה נמצא הנתבע, שהיטיב לתאר את תחושותיו: " לא הייתי חותם כי זה התארך יותר מידי זמן, עם יותר מידי איומים, עם יותר מידי הצקות בחנות שלי, עם יותר מידי דיבורים מצדו וכמובן גם מצדי, וזה לא עסקה בריאה" (עמ' 43 שו' 11-13).