לאחר עיון בראיות הצדדים נחה דעתי כי רש"ת לא עמדה בנטל ההוכחה הנדרש ממנה לצורך השתת החיוב המדובר על מנרב.
בדומה ל140/1 CRN (ברגי העיגון) גם כאן עסקינן במחלוקת עובדתית בשאלה מי גרם לנזק (במקרה זה לראשי הכלונס).
מצאתי כי טענת רש"ת לפיה "על פי ממצאי רש"ת בזמן אמת, הנזקים נגרמו על ידי מנרב, שבאותה עת קיבלה את השטח לאחריותה ופעלה בו" (ס' 1200 לסיכומי רשת) אינה נתמכת בראיות מספיקות לצורך השתת החיוב על מנרב.
אין מחלוקת כי הנזק התגלה ע"י קבלן אחר, חברת אלקו, ביום 14.7.02 ( צורף כחלק מנספח 191 לסיכומי רש"ת). למחרת קבלת ההודעה, ביום 15.7.02 , הוציאה חברת הניהול מכתב לשפיר לפיה עליה לתקן את הנזקים עד סוף החודש (המכתב מיום 15.7.02 צורף כחלק מנספח 193 לסיכומי רש"ת). במכתב זה, מזמן אמת, לא מציינת חברת הניהול כי מנרב היא האחראית לנזק וגם לא כי שפיר תשופה על הנזק שתתקן משום שהדבר אינו כלול באחריותה.
ביום 8.8.12 שלחה שפיר מכתב בו מחתה על הטלת האחריות עליה בגין הנזקים וטענה כי הנזק שנגרם והמתואר במכתב אלקו נגרם ע"י קבלן הטרמינל האווירי אשר השתלט על השטח ועבד בו ולכן אם רש"ת רוצה כי שפיר תתקן את הנזקים שתוציא פקודת שינויים מתאימה.
רק בעקבות מכתב זה נכתב ביום 13.8.02 מכתב מאת צוות ניהול העבודות באותו המתחם לנציג חברת הניהול שאישר כי שפיר אכן סיימה את העבודות שניזוקו טרם כניסת מנרב לאתר וכי נזקים שנגרו ע"י מנרב יתוקנו ע"י שפיר ואלקו תוך העברת החיוב למנרב.
רוצה לומר – המכתב המדובר אליו מפנה רש"ת לא נערך בזמן אמת, במועד בו נגרמו הנזקים או טרם גילויים, אלא רק לאחר שאלו התגלו ולאחר ששפיר דחתה את דרישת רש"ת לתקנם ללא קבלת תשלום נוסף. המכתב מיום 13.8.02 יוצא מנקודת הנחה כי משעבודות שפיר בוצעו טרם כניסת מנרב לפרוייקט – אז תיקון הנזקים שנגרמו לעבודות הוא באחריות מנרב.
להודעת החיוב מטעם רש"ת צורף מסמך רקע בו הסבירה חברת הניהול כי השתת החיוב על מנרב נעשתה משום שהגיעה למסקנה כי הנזק נגרם ע"י כלי כבד וכי מנרב אחראית לנזק משום שמנרב עשתה שימוש באזור והייתה הקבלן היחיד באותו זמן שהשתמש בציוד כבד.
אלא שמנרב דחתה טענות אלו עובדתית במסגרת הודעתה על תביעה וטענה כי הנזק נגרם לא בתחומי הפרוייקט שלה; כי לא ביצעה כל עבודה באותו איזור וכי רש"ת לא סיפקה כל ראייה לכך שהיא אחראית לנזק.
אין חולק כי הנזק נגרם לכלונס שלא היו במתחם הטרמינל האווירי בו עבדה מנרב (אלא מחוצה לו). אין חולק כי לא מדובר במתחם שהיה על מנרב חובה לתעד אותו. לפיכך, על מנת להשית אחריות על מנרב לתיקון הנזקים לא הייתה רש"ת להסתפק בהערכה המקצועית של חברת הניהול לפיה הנזק נגרם ע"י ציוד כבד ובאמירה כללית כי באזור "נעשה שימוש ע"י מנרב" שהייתה הקבלן היחיד באותה העת שהשתמש בציוד כבד – אלא לתמוך טענתה כי מנרב עשתה שימוש באותו מתחם (שהיה כאמור מחוץ לשטח עבודתה) בתקופה שלאחר ששפיר סיימה את עבודתה וטרם גילויי הנזק. יצוין כי מנרב, במסגרת ההודעה על תביעה, לא חלקה על טענת רש"ת לפיה הנזק נגרם ע"י ציוד כבד – ולכן כל שהייתה רש"ת צריכה לעשות לצורך סתירת טענת מנרב להיעדר אחריותה לנזק הוא להביא ראיות לכך שמנרב עשתה שימוש במתחם המדובר באותו פרק זמן. ראיות אלו לא סופקו ונותרנו במצב של גרסה מול גרסה. לאור קביעתי כי נטל ההוכחה להצדקת חיוב מנרב בגין נזקים שלכאורה גרמה מוטל על רש"ת – הרי שרש"ת לא עמדה בנטל במקרה הזה.
לאור כל האמור לעיל, המחלוקת בנוגע לחיוב זה מוכרעת לטובת מנרב.
635824CRN– הפחתת סכום של 9,031 ₪ בגין מודד לביצוע "AS MADE" .
מדובר בחיוב מנרב בגין אי ביצוע עבודות מדידה של "מצב קיים" לצורך הוצאת אישור לאכלוס. לטענת מנרב בסיכומיה חיוב זה היה שגוי משום שכלל לא נדרשה לבצע את עבודות המדידה של "מצב קיים" עבור רש"ת ומדידות "מצב קיים" של השלד הן בגדר תכולת העבודה שבוצעה על ידי הקבלן הקודם, ג'יילן, שהגישה את עבודות המדידה ו"מנרב לא נדרשה מרש"ת להשלים את המדידה, ולכן אין כל סיבה לחייב אותה במידה שהמדידות לא בוצעו במלואן".
הודעת החיוב מטעם רש"ת צורפה כנספח 29יא לסיכומיה. ההודעה על תביעה מטעם מנרב צורפה כנספח 29יב לסיכומיה.
רש"ת בסיכומיה טוענת כי הוראות ההסכם קובעות במפורש שהחובה לבצע את המדידות מוטלת על מנרב. רש"ת מפנה להוראות שונות מההסכם מהן לומדת היא כי "תפקידו של מקים המבנה האווירי היה לספק את כל התכניות הנדרשות של המבנה האווירי בתום הפרויקט ובכללם את תוכניות הAS MADE" הנדרשות" (ס' 1207 לסיכומי רש"ת). עוד טוענת רש"ת כי גם אם ג'יילן הייתה צריכה לבצע מדידות אלו ולא ביצעה אותן – מנרב הייתה צריכה להשלים את עבודתה לאור הוראות אחרות בהסכם (אותן פירטה רש"ת בס' 30-45 לסיכומיה) וכי מנרב קיבלה תמורה מלאה על כך.