לאור כל האמור לעיל, המחלוקת בנוגע לחיוב זה מוכרעת לטובת רש"ת.
260/1CRN– הפחתת סכום של 8,285 ₪ בגין עלות החלפת מעקה זכוכית המסוע של אלקטרה.
למעקה במסוע בשטח הטרמינל האוירי נגרם נזק שעלות תיקונו עמדה על 8,285 ₪. רש"ת שלחה הודעת חיוב למנרב בגין הנזק שנגרם בטענה כי עובדי מנרב שעבדו באיזור במועד בו נשברה הזכוכית (הודעת החיוב צורפה כנספח 29יג לסיכומי מנרב). מנרב הגישה הודעה על תביעה במסגרתה טענה כי רש"ת לא סיפקה כל הוכחה לכך שעובדי מנרב שברו את הזכוכית והכחישה טענה זו. עוד טענה מנרב כי עבדו במתחם קבלנים אחרים שכולם ביצעו את עבודתם באותו זמן וקיימת אפשרות שאחד מהם שבר את הזכוכית. רש"ת התבקשה לבטל את החיוב עד שתמציא ראיה להנחתה כי עובדי מנרב היו מעורבים בשבירת הזכוכית (ההודעה על תביעה צורפה כנספח 29יד לסיכומי מנרב).
רש"ת בסיכומיה טוענת כי החיוב מוצדק וכי טענות מנרב לפיהן נטל ההוכחה להראות שעובדי מנר גרמו לנזר אינן נכונות זאת משום שבהתאם להוראות החוזה למרב ישנה אחריות חוזית כלפי רש"ת בגין נזקים שנגרמו לעבודות קבלנים אחרים, גם אם צד ג' גרם להן (ס' 1212 לסיכומי רש"ת); כי מנרב היתה הקבלן הממונה על כל המתחם האווירי "והיתה אחראית על פעילות קבלנים אחרים ועל נקיטת אמצעים כאלה ואחרים במסגרת העבודות" (ס' 1213 לסיכומי רש"ת) וכן כי מנרב הייתה בשליטה מלאה על אזור העבודות ובהתאם לסעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] המסקנה שהיא אחראית לנזק באזור שהיא עבדה בו מתיישבת יותר עם העובדות מאשר המסקנה ההפוכה.
מנרב משיבה לטענות אלו בסיכומי התשובה מטעמה.
לאחר בחינת טענות הצדדים וראיותיהם נחה דעתי כי רש"ת לא הוכיחה את טענותיה אלו ברמה המצדיקה הטלת אחריות על מנרב בגין הנזק בעקבותיו הושת עליה החיוב, ולפיכך חיוב זה לא היה מוצדק. אבהיר להלן את טעמיי:
א. בפרק לעיל שעסק ב 779/1 CRN ,הנזק שנגרם למסוע של חברת שינדלר באזור תחנת המעבר, כבר נדרשתי לטענת רש"ת לפיה הייתה קיימת למנרב אחריות חוזית לשאת בכל נזק שייגרם לעבודות במבנה האווירי, לרבות עבודות קבלנים אחרים, וזאת לאור פרשנות רש"ת להוראת סעיף 16.1 לתנאים הכלליים (שפורטה בעמ' 158 לנספחי תצהיר אטשטיין). דחיתי פרשנות זו וקבעתי כי הסעיף המדובר עוסק באחריות מנרב לנזקים הנגרמים לעבודותיה שלה ומטיל על מנרב את האחריות להגן על העבודה שביצעה – אך לא מטיל על מנרב אחריות לנזקים הנגרמים לעבודות של קבלנים אחרים יהא הגורם אשר גרם להם אשר יהא (כפי שמפרשת רש"ת את הסעיף). אין צורך לחזור על הדברים.
ב. באשר לטענה כי מנרב אחראית לנזק שנגרם מתוקף היותה הקבלן הממונה על כל המתחם האווירי. לצורך בחינת טענה זו בחנתי את האחריות שהטיל תפקיד זה על מנרב אשר הוגדרה בSOW של מנרב בפרק B.4 על כל סעיפיו הקטנים (העמודים הרלוונטים צורפו כחלק מנספח ג' לתביעה וגם במסגרת נספח 185 לסיכומי רש"ת). הסעיפים מטילים אחריות רחבה על מנרב כלפי קבלנים אחרים במתחם בשלל נושאים לרבות מתן גישה, ניקיון,תיקון פתחים (ס"ק H);הגנה מפני אש ( ס"ק K) והגנה מפני אלמנטים זרים כמו מים ואבק לרבות אספקה לסגירה זמנית של מעטפת הבניין (ס"'ק M). אני לא מצאתי בסעיפים הללו סעיף המטיל אחריות על מנרב לנזקים שגורמים קבלנים אחרים לעבודות של קבלנים אחרים בתוך המתחם (ואציין כי בחנתי בין השאר את הטענות בס' 1213 לסיכומי רש"ת תוך בחינת ההפניות לסעיפים עליהם עמדה רש"ת בס' 1185 לסיכומיה).
ג. בפרק שעסק ב 779/1 CRN , הנזק שנגרם למסוע של חברת שינדלר באזור תחנת המעבר, נטענה ע"י מנרב טענה עובדתית לפיה כל קבלן מחוייב להגן על עבודתו עד למסירתה למזמין (רש"ת) וטענה זו לא הוכחשה אז ע"י רש"ת בסיכומיה. על טענה זו חוזרת מנרב גם במסגרת סיכומי התשובה מטעמה בפרק הנוכחי.
ד. הנזק לא נגרם בנסיבות בהן לרש"ת לא הייתה יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו לנזק וגם לא בנסיבות בהן המתחם היה בשליטה מלאה של מנרב. מנרב הייתה אכן הקבלן הממונה על המתחם אבל במתחם עבדה גם חברת ניהול מטעם רש"ת שתפקידה היה לפקח על העבודות. במתחם גם עבדו קבלנים אחרים, שהיו קבלני משנה של רש"ת – כך טענה מנרב במסגרת ההודעה על תביעה מטעמה וטענה זו לא הוכחשה ולא נסתרה ע"י רש"ת בסיכומיה. על מנרב לא הוטלה חובה לתעד בכל רגע נתון מה עושה כל אדם ואדם במתחם, גם אם מדובר בעובדי קבלנים אחרים. לפיכך, בקרות נזק ובשעה שהייתה קיימת בזמן אמת מחלוקת באשר לזהות גורם הנזק על רש"ת שהפעילה חברת ניהול באתר היה לפעול לתחקור האירוע או לכל הפחות לאיסוף ראיות כלשהן עליהן תוכל אח"כ להסתמך בתמיכה בטענתה כי הגורם לנזק הם מי מעובדי מנרב ולא להסתפק באמירה כללית לפיה "עובדי מנרב עבדו באזור בזמן השבירה" (כנטען בהודעת החיוב) בשעה שהיא יודעת כי גם עובדי קבלנים אחרים עבדו באזור באותה העת (וגם לא טענה אחרת בהודעה על החיוב או בסיכומיה).