במסגרת תוכנית שינויים 1362 #ASI נדרשה מנרב לבצע פלנום (תעלה בחלל הגג למעבר אוויר) מגבס לשחרור עשן ברוטונדה (הכיפה המהווה חלק מתקרת אולם הנוסעים). בעבודה חדשה זו נדרשה מנרב לבנות תקרת גבס מלוחות גבס ולהקים רשת נגד ציפורים בצמוד לרפפות האלומיניום. לטענת מנרב, הפרטים שנדרשו לעבודה זו אינם מופיעים בתוכניות המקוריות ובכתב הכמויות ולכן חל בענייננו סעיף 3.1 בפרק 3-4 בדרישות הכלליות שמסדיר כיצד תתומחר עבודה נוספת הכלולה בפקודת השינויים. בהתאם להוראותיו יש לבדוק תחילה את כתב הכמויות ולראות האם יש רכיב זהה או דומה לרכיב השינוי. כאשר יש רכיב זהה, המחיר יהיה על פי המחיר הנקוב בכתב הכמויות (ס"'ק A) כאשר הרכיב הוא דומה, קובע הסעיף (בס"ק B )כי יש לערוך חישוב בהתבסס על המחיר בכתב הכמויות, אשר אמור לשמש כבסיס החישוב ("פרו רטה"). במקרה שלישי בו אין מדובר ברכיב דומה או זהה בכתב הכמויות אז התמחור נעשה פרו רטה על בסיס מחירון דקל (ס"ק C).
לטענת מנרב בסיכומיה, הגישה דרישת תשלום אשר ערכה פרו-רטה לסעיפי כתב הכמויות הקיימים (לפי ס' B 3.1 לדרישות הכלליות העוסק בסעיפים שיש להם רכיבים דומים אך לא זהים בכתב הכמויות) וכאשר לא היה סעיף מתאים פעלה לפי מחירון דקל ( בהתאם לס' 3.1 C לדרישות הכלליות). מנרב הגישה את דרישת התשלום נושא ענייננו ביום 31.8.03 בה נקבה בתשלום נוסף ע"ס 544,573 ₪ ( מוצג 9ב לסיכומי מנרב). עוד טוענת מנרב (בס' 122 לסיכומיה) כי רש"ת אישרה מתוך דרישת התשלום תשלום חלקי בלבד בהתבסס על תמחור שגוי לחלוטין ובניגוד להוראות ההסכם, תוך שהיא מסתמכת על רכיבים קיימים בכתב הכמויות, בהתעלם מכך שמדובר בשינויי תכניות ובכך שהפריטים הנדרשים לנוכח השינויים אינם זהים לאלו שבכתב הכמויות ( תגובת חברת הניהול לדרישת התשלום צורפה כנספח 9ג' לסיכומי מנרב וממנה עולה כי אושר תשלום נוסף של 361,958 ₪ ). מנרב לא השלימה עם האישור החלקי והגישה הודעה על תביעה (NOC) ביום 6.1.2004 (צורפה כנספח 9ד' לסיכומי מנרב).
רש"ת בסיכומיה מודה, כי העבודה שבוצעה ע"י מנרב ברכיב זה הינה עבודה נוספת. לטענת רש"ת, כל טענות מנרב מבוססות על כך שהיא אישרה לה תשלום על פי מחירי כתב הכמויות, בעוד שהיה עליה לאשר תמחור "פרו-רטה". רש"ת טוענת שעיון בתגובת חברת הניהול לדרישת התשלום (נספח 9ג' לסיכומי רש"ת) מעלה כי חברת הניהול קיבלה את טענות מנרב שיש לבצע תמחור פרו-רטה לרכיבי כתב הכמויות. ההבדל היחיד בין הצדדים הוא סעיף כתב הכמויות שצריך לשמש בסיס לחישוב, ובעניין זה מנרב לא הציגה תשתית המצדיקה התערבות בקביעה מקצועית זו, שתצדיק הפנייתה להכרעת המומחה המקצועי בפרט כאשר לא זו חזית המחלוקת שהוצגה ע"י מנרב. מנרב טוענת מנגד כי טבלת המוסכמות והפלוגתאות שהוגשה לבית המשפט נערכה על ידי שני הצדדים יחדיו וכי ככל שתיאור המחלוקות בהודעה המשותפת, ובהתאם לכך בסיכומיה , אינו עולה בקנה אחד עם טענות רש"ת – אין לרש"ת להלין אלא על עצמה, שכן היא שגיבשה יחד עמה את תיאור המוסכמות והפלוגתאות.