רש"ת בסיכומיה מפרטת בהרחבה עובדות מהן עולה כי מנרב היא שיזמה את ביצוע השינוי לפיו יוחלפו חיפוי הנירוסטה בחיפויי גבס. הראיות שהביאה רש"ת בעניין זה תומכות בגרסתה, אך אין בכך רלוונטיות של ממש למחלוקת , שכן משאושר השינוי יש לשלם בגין העבודה הנוספת בהתאם להוראות ההסכם והשאלה מי יזם את השינוי אינה רלוונטית.
אין מחלוקת כי בשונה מדרישות התשלום האחרות עניינה של דרישת התשלום נושא פרק זה הוא בזיכוי המגיע לרש"ת בגין שינוי סוג העבודה לחומרים זולים יותר ולא בתוספת תשלום לרש"ת.
כעולה מדרישת התשלום שהגישה מנרב היא סברה שהזיכוי שמגיע לרש"ת צריך לעמוד על סך של 166,442 ₪ ואלו רש"ת שדחתה את דרישת התשלום הציגה תחשיב ותמחור מצידה המעלה כי הזיכוי שצריך להגיע לה הוא על סך של 213,491 ₪ (הנתונים עולים ממוצג 11א לסיכומי מנרב). בנסיבות אלו לא נותר אלא לתהות מדוע סוברת מנרב כי המחלוקת בין הצדדים נסובה על סכום של 171,959 ₪ (זה הסכום המופיע בטבלת הפלוגתאות והמוסכמות כמו גם בNOC ). לא מצאתי תימוכין להסבר שנותנת רש"ת לכך (אותו פירטה בס' 348 לסיכומיה) ובכל מקרה אין לנושא זה רלוונטיות של ממש משום שהמחלוקת שהובאה לפתחי היא אך המחלוקת המשפטית ולא המחלוקת המקצועית של התמחור.
המחלוקת המשפטית היא פשוטה למדי – כזכור, סעיף 3.1 בפרק 3-4 בדרישות הכלליות מסדיר כיצד תתומחר עבודה נוספת הכלולה בפקודת השינויים. בהתאם להוראותיו יש לבדוק תחילה את כתב הכמויות ולראות האם יש רכיב זהה או דומה לרכיב השינוי. כאשר יש רכיב זהה, המחיר יהיה על פי המחיר הנקוב בכתב הכמויות. כאשר הרכיב הוא דומה, קובע ההסכם כי יש לערוך חישוב בהתבסס על המחיר בכתב הכמויות, אשר אמור לשמש כבסיס החישוב ("פרו רטה"). רש"ת טוענת כי העבודה שבוצעה ע"י מנרב היא עבודה של התקנת לוחות גבס ומאחר שכתב הכמויות כולל פרקים ייעודיים המתייחסים לעבודות להתקנת לוחות חיפוי מגבס (פרקים 11 ו-22 לכתב הכמויות) בדחייתה את דרישת התשלום מטעם מנרב פעלה לתמחור שווי העבודה לפי מחירי כתב הכמויות הרלוונטים להתקנת לוחות חיפוי מגבס. לטענתה, מנרב פעלה שלא כדין משבחרה לקחת את פרק הנירוסטה של כתב הכמויות והחליפה בין הנירוסטה לגבס וערכה תמחור משלה בהתאם להחלפה האמורה. לטענת רש"ת, אין בסיס לטענת מנרב כי פרק הגבס מתייחס רק להתקנה של לוחות גבס שהינם ישרים ושטוחים ולא ללוחות גבס מעוגלים או משופעים ורש"ת מפנה בהקשר זה לסעיף 22.00.14 (ב) למפרט הכללי שעוסק בין השאר בתמחור תקרות גבס וקובע כי:
"No additional payment shall bemade for small areas, sloped areas or areas with sharp angles"
משכך סבורה רש"ת כי אין בסיס לדרישת מנרב לתוספת תשלום בגין שימוש בלוחות גבס משופעים (Sloped areas) .