בהודעה על תביעה (NOC) מטעם מנרב מפרטת האחרונה מדוע היא אינה מסכימה עם התמחור שביצעה רש"ת שנעשה לפי פרק הגבס:
"1. The PMF cost is based on other BOQ items which are not similar to the curved & sloped gypsum cladding and it is not relevant to the work performed.
2. The PMF is well aware to the fact that in the agreement document there is special BOQ item which refers to a detailed specific location, this was priced by Minrav in the tender proposal as shown on plans. The AEDF replaced only the cladding material from stainless steel to gybsum."
מנרב חזרה על טענתה בסעיף 2 הנ"ל להודעה על תביעה, לפיה בכתב הכמויות קיים סעיף מיוחד לחיפוי במקום הספציפי, גם בסיכומיה הראשיים (בס' 153-154 לסיכומים) שם טענה כי העבודה שביצעה הייתה חיפוי של מבנה שצורתו היא צורת כיפה ומשכך תמחרה את העבודה פרו רטה לפי הסעיף הדומה הקיים בכתב הכמויות שעסק בחיפוי דומה (חיפוי של כיפה שצורתה מעגלית) וגם בסיכומי התשובה מטעמה (בס' 170) שם ציינה כי בכתב הכמויות יש סעיף ספציפי ומפורש לעבודה הזו עצמה של חיפוי הרוטונדה .
רש"ת לא נתנה מענה לטענות אלו בסיכומיה והסתפקה בטיעון לפיו מנרב דרשה את התשלום לפי סעיף ב"פרק הנירוסטה המקורי של כתב הכמויות" למרות שהחליפה בין הנירוסטה לגבס (ס' 352 לסיכומיה).
עיון בדרישת התשלום מטעם מנרב מראה כי זו כיוונה למספר פרטים בכתב הכמויות ( 01.06.9.930 / 940/ 945 /955) שלפי העמודים של כתבי הכמויות הרלוונטים (שצורפו גם הם כחלק מדרישת התשלום) העבודה בגינם הייתה צריכה להיות על פני שטח מצומצם יחסית (220 מטר לכל היותר וזה לפריט 01.06.9.940). עובדה זו מחזקת את גרסת מנרב כי פריט זה בפרק הנירוסטה שבכתב הכמויות יועד לעבודה ייחודית של חיפוי המבנה הכיפתי של הרוטונדה. רש"ת לא הביאה כל ראייה לסתור זאת (לא רק שלא הכחישה את טענות מנרב בהקשר זה אלא גם לא טרחה לנסות לסתור אותה על ידי הבאת ראייה לכך שפריטים ספציפיים אלו בכתב הכמויות היו בשימוש גם במקומות אחרים בטרמינל ולא בהכרח עסקו בחיפוי בצורת כיפה). בנסיבות אלו, עדיפה בעיניי גרסת מנרב לפיה הייתה קיימת לה זכות לתמחר את עבודתה הנוספת פרו רטה לסעיפים הנ"ל בכתב הכמויות והמחלוקת המשפטית מוכרעת לטובתה.
RCCO # 560 – המחלוקת הוגדרה כ"פירוק תקרת גבס והרכבתה – יש מחלוקת על המצב העובדתי בעת קבלת ההוראה ומה היה היקף התקרות שהיה צורך לפרקן". הצדדים סיווגו את המחלוקת כמחלוקת משפטית שתוכרע ע"י ביהמ"ש כאשר במקביל יבחן המומחה ההנדסי את שאלת העלות.