בישיבת יום 14.4.13 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה בשלב ראשוני יישמעו הוכחות ותינתן הכרעה רק בשלוש שאלות שמתעוררות (ר' הניתוח בס' 1-4 לסיכומי התובעת וס' 1 לסיכומי הנתבעת):
1. האם תביעת מנרב להארכת ביצוע הוגשה בהתאם להוראות ההסכם?
2. במידה שייקבע כי תביעתה של מנרב הוגשה שלא בהתאם להוראות ההסכם, האם הסכימה רש"ת – במפורש, במשתמע או בהתנהגות – לקבל את התביעה כפי שהוגשה?
3. במידה שהתשובה לשתי השאלות הנ"ל היא בשלילה – האם ישנם נימוקים אחרים המצדיקים דיון לגופה של התביעה, תחת דחייתה על הסף?
ביום 5.5.16 ניתנה החלטתי בתביעת מנרב להארכת ביצוע בה הכרעתי במחלוקות שהובאו לפתחי במסגרת ההסכמה הדיונית מיום 14.4.13. בעקבות החלטה זו התקיים דיון ביום 2.11.16 במסגרתו הגיעו הצדדים להסכמה באשר למתווה הראוי להמשך ניהול התביעה. בין השאר הוסכם על מינוי מומחה ללוחות זמנים לצורך הכנת חוות דעת במחלוקות שנותרו לאחר החלטתי בעניין תביעת מנרב להארכת ביצוע. בהחלטה נוספת מיום 29.5.2018 נדרשתי לבקשת מנרב למתן הוראות למומחה לוחות הזמנים.
במקביל, בישיבת יום 2.11.16 הוחלט, כי הצדדים יעבירו לביהמ"ש רשימה של מוסכמות ופלוגתאות בכל הנוגע לרכיבי התביעה האחרים של מנרב, תוך התייחסות לרכיבי התביעה בפן המקצועי שלגביו יהיה צורך במינוי מומחה הנדסי, ולרכיבי התביעה האחרים.
ביום 12.5.17 הגישו הצדדים הודעה משותפת ובה פירוט מוסכמות ופלוגתאות בכל הנוגע לרכיבי התביעה של מנרב (למעט נושא לוחות הזמנים שהועבר למומחה לוחות הזמנים לצורך מתן חוות דעתו), תוך התייחסות לרכיבי התביעה בפן המקצועי שלגביו יהיה צורך במינוי מומחה הנדסי ולרכיבי התביעה האחרים.
תביעת מנרב מורכבת מב-280 דרישות תשלום שונות ( Rcco) בנושאים שונים. הצדדים הסכימו כי מאחר שייתכן ועלות הבדיקה של הדרישות בעלות שווי כספי נמוך באמצעות מומחה תעלה על שווי המחלוקת "יהיה נכון יותר יהיה להתמקד תחילה בבדיקת הפריטים הגדולים, אשר שווים עולה על 100,000 ₪. סביר להניח שההכרעות בפריטים אלה ייתרו מהמחלוקות בפריטים הקטנים וייתכן גם שניתן יהיה לנהל מו"מ לגביהם לאחר ההכרעה בחלק הארי של התביעה. עם זאת, מאחר שגם הליך הבדיקה של הפריטים הגדולים צפוי לארוך זמן, סבורים הצדדים כי יהיה נכון יותר להתמקד בו תחילה." (ס' 4 להודעה).
בהמשך ההודעה הצדדים פירטו בטבלה את דרישות התשלום ששוויין עולה על 100,000 ₪ ואת המחלוקות לגבי כל אחת ואחת מהן כמו גם את הסכמות הצדדים לגביהן כאשר הודגש כי "המחלוקת לגבי כל רכיב מוצגת באופן מתומצת בלבד, ואין בה כדי למצות את טענות מי מהצדדים לגבי אותו רכיב" (ס' 6 להודעה).
בהמשך להודעה המשותפת התקיים ביום 17.5.17 דיון במסגרתו הסכימו הצדדים על מתווה לפיו כל אחד מהם יגיש סיכומי טענות מטעמו בקשר לאותן מחלוקות משפטיות הכלולות בהודעה המשותפת, כאשר במקביל ימונה מומחה הנדסי שאמור לתת את חוות דעתו בנוגע למחלוקות המקצועיות שפורטו באותה הודעה.
ביום 5.11.17 הגישה מנרב את סיכומי טענותיה המונים כ-70 עמודי תוכן ועוד מאות עמודי מסמכים.
ביום 12.3.18 הגישה רש"ת את סיכומי טענותיה שלה המונים למעלה מ-200 עמודי תוכן (המחולקים לכ-1350 סעיפים) , ועוד כ-1500 עמודי נספחים.
ביום 29.5.18 נדרשתי לבקשת מנרב להורות לרש"ת להגיש מחדש את סיכומי הטענות מטעמה ולחילופין לתקנם ולעדכן את רשימת הפלוגתות שהוגשה על ידי הצדדים ולהוסיף לרשימה זו את שלל המחלוקות החדשות שלטענתה רש"ת כללה בסיכומיה. בקשת מנרב נדחתה אך התרתי למנרב להגיש סיכומי תשובה מטעמה במסגרתם תוכל לטעון טענותיה לגבי הרחבת חזית כזו או אחרת שלטענתה קיימת בסיכומי רש"ת.
ביום 23.7.2018 הגישה מנרב את סיכומי התשובה מטעמה המונים 137 עמודים.
בעקבות זאת הגישה רש"ת ביום 7.10.2018 בקשה מטעמה להתיר תשובה קצרה בהיקף של עד 4 עמודים לסיכומי התשובה של מנרב ולחילופין למחיקת סעיפים מסיכומי התשובה. הבקשה המדוברת מנתה 13 עמודים וכללה פירוט של 12 דרישות תשלום שלטענת רש"ת מנרב העלתה לגביהן טענות חדשות במסגרת סיכומי התשובה מטעמה. ביום 22.11.2018 הכרעתי בבקשת רש"ת וקבעתי כי ההיתר שניתן למנרב להגשת סיכומי תשובה אין משמעותו כי בסופו של דבר, במסגרת פסה"ד, אדרש לטענות שכלולות בסיכומים אלו אם אסבור כי מקומן לא יכירן במסגרת סיכומי תשובה (אלא במסגרת סיכומים ראשיים). עוד קבעתי כי אדרש לבקשה במסגרת פסה"ד.
במסגרת פסק-דין חלקי זה לקחתי בחשבון טענות רש"ת בבקשה זו (במסגרתה רש"ת כבר פירטה את אותן 12 דרישות תשלום שבהן לטענתה מנרב הרחיבה את חזית המריבה באופן חמור והעלתה גרסה או טענה שלרש"ת לא ניתנה הזדמנות להתמודד עמה) ואף התייחסתי לכך ככל שהדבר נדרש.