לאור כל האמור לעיל, המחלוקת המשפטית בעניין זה מוכרעת לטובת רש"ת.
407 # RCCO - המחלוקת בין הצדדים הוגדרה כ"מחלוקת על תמחור עבודות הנירוסטה". הצדדים סיווגו את המחלוקת כמחלוקת משפטית בשאלה האם יש למנרב זכות לקבלת פיצוי בגין התייקרות הנירוסטה ומחלוקת מקצועית אודות תמחור יתר הרכיבים.
דרישה זו עוסקת בטענת מנרב לפיה היא נדרשה לבצע עבודה נוספת, שאינה כלולה בתכולת העבודה המקורית, ולהתקין מעקות מנירוסטה בקונקורסים, במסגרת הוראת עבודה CRN#292 PWD#1 (צורפה כנספח 13א' לסיכומי מנרב). לצורך התקנת המעקות נדרשה מנרב להתקין בסיסים מברזל בעובי 12 מ"מ עם קידוח חורים לברגי עיגון פיליפס. דרישת התשלום מטעם מנרב אשר הוגשה ביום 5.5.03 ( צורפה כנספח 13ב') אושרה באופן חלקי ע"י חברת הניהול ביום 4.6.03 ( התשובה צורפה כנספח 13ד' לסיכומי מנרב) . משכך הגישה מנרב הודעות על תביעות בימים 16.7.03 ו-26.8.03 ( צורפו כנספח 76 לסיכומי רש"ת).
מנרב בסיכומיה מלינה על 3 רכיבים שלא אושרו או אושרו באופן חלקי בדרישת התשלום מטעמה:
"175. התמחור שביצעה רש"ת אינו עולה בקנה אחד עם הוראות סעיף 3.1 לדרישות הכלליות. הבסיסים תומחרו עלידי רש"ת לפי מחיר קונסטרוקציית פלדה במשקלים גדולים ללא התחשבות בתשומות העבודה הריאליות וללא ביצוע ההתאמות פרו-ראטה כנדרש לפי ההסכם.
176. עוד התעלמה רש"ת מכך שמנרב נדרשה להשתמש בברגי העיגון בקוטר 1/2" למרות שיש סעיף מיוחד בכתב הכמויות המסדיר מחיר מפורש לכך. התמחור שנעשה ע"י רש"ת לא כולל סעיף זה או כל סעיף רלוונטי אחר, ועקב כך התשלום למנרב לא כלל הוצאה זו.
177. פרט נוסף אשר קיים בתמחור שבוצע על ידי מנרב, אך זכה להתעלמות מוחלטת מצד רש"ת בתמחור שעשתה, נוגע לעלויות הנירוסטה. מנרב התבססה על מחיר חוזה דומה אך התאימה אותו לעלויות הנירוסטה אשר צמחו בלמעלה מ-50% מאז נקבע המחיר בחוזה ועד לתקופה בה מנרב התבקשה להתקין את המעקות באופן בלתי צפוי. רש"ת בחרה להתעלם מעליית מחירים זו."
רש"ת השיבה לטענות אלו בסיכומיה ומנרב התייחסה לטענות רש"ת בסיכומי התשובה מטעמה.
אדון בטענות לפי סדרן.
ביחס לתמחור בסיסי הפלדה - עיון בדרישת התשלום מטעם מנרב מעלה כי מנרב דרשה מחיר יחידה של 12,360 ₪ לטון עבור 6.07 טונות ובסה"כ 75,000 ₪ בגין רכיב זה ואלו רש"ת מצידה אשרה כמות של 5.493 טון לפי אותו מחיר ואותו סעיף בכתב כמויות מה שהביא לתשלום בסך של 67,900 ₪ (הפרש של 7,100 ₪). במסגרת תשובתה לדרישת התשלום נימקה רש"ת פער זה בכך שנעשה עיצוב מחדש לבסיס שהביא למשקל מופחת. בניגוד לטענת מנרב, בס' 175 לסיכומיה (שצוטט לעיל) כמו גם בס' 185 לסיכומיה שם טענה כי רש"ת "ביססה את התמחור מטעמה על סעיפים שגויים בכתב הכמויות שכלל אינם דומים לעבודות שביצעה מנרב והעדיפה אותם על פני רכיבים מתאימים שיושמו במסגרת התמחור שביצעה מנרב" - ההפרש המבוקש למחיר שאושר ע"י רש"ת אינו נובע משימוש במחיר יחידה שונה מזה בו השתמשה מנרב (אלא מדובר בדיוק על אותו פריט בכתב הכמויות לו טוענת מנרב) אלא מתיקון קל שביצעה רש"ת בכמויות בהתאם לשרטוט העדכני הרלוונטי שאף צורף לתשובתה. מנרב, בסיכומי התשובה מטעמה, הודתה לפתע כי התחשיב של רש"ת נעשה על בסיס כמויות אחרות (ס' 222) אך לטענתה "בניגוד לטענת רש"ת, מנרב השיגה על חישוב הכמויות של רש"ת בזמן אמת" ולכן כעת למעשה רש"ת היא זו שדורשת מביהמ"ש "לסמוך על מילתה" (ס' 223 לסיכומי התשובה מטעם מנרב).
עם כל הכבוד, מנרב לא השיגה על חישוב הכמויות של רש"ת בעניין זה בסיכומיה הראשיים בפניי; לא הביאה אסמכתאות לסתרו (לא בסיכומיה הראשיים וגם לא בסיכומי התשובה מטעמה) וגם עיון בהודעות על תביעות שהגישה בהקשר זה ( הNOC מיום 26.8.03 אשר מפנה בקשר לבסיסי המתכת לNOC מיום 16.7.03 ) מעלה כי גם בזמן אמת לא השיגה על חישוב הכמויות של רש"ת.