פסקי דין

תא (ת"א) 47794-03-10 מנרב הנדסה ובניו בע"מ נ' רשות שדות התעופה בישראל - חלק 36

15 יולי 2019
הדפסה

לסיכומו של פרק זה, המחלוקת מוכרעת לטובת מנרב רק בכל הנוגע לרכיב הברגים בדרישת התשלום.

RCCO# 411– המחלוקת בין הצדדים הוגדרה "כיצד יש לתמחר עבודות גבס ברוטונדה – האם לפי רכיב דומה בכתב הכמויות או לפי תמחור אחר". הצדדים הגדירו את המחלוקת המשפטית בנושא שתוכרע ע"י ביהמ"ש בשאלה "כיצד יש לבצע את התמחור לפי החוזה" כשבמקביל הסכימו כי המומחה המקצועי יכריע במחלוקת העובדתית "אם מתקבלת עמדת מנרב, מה המחיר".

אין מחלוקת כי במסגרת פקודת שינויים מס' 52, נדרשה מנרב לבצע עבודות גבס ברוטונדה, לצורך התקנת מסכי מידע לגבי המראות ונחיתות. לשם כך נדרשה מנרב להקים קירות גבס רחבים בעומק של 50 ס"מ עם נישות בעומק של 20 ס"מ לקליטת המסכים בגובה של 15 מטרים מעל הרצפה.
לטענת מנרב, היא הגישה דרישת תשלום המתבססת על תמחור של העבודה המיוחדת שבוצעה, לאור השוני בעבודה זו מהסעיפים שבכתב הכמויות המקורי. מנרב טוענת כי תמחרה את העבודה פרו רטה לרכיבים דומים שנמצאו בהוראת שינויים אחרת, מס' 12 (וזאת מכוח הוראת סעיף סעיף 3.1 Bבפרק 3-4 בדרישות הכלליות) וביחס לסעיפים שאינם קיימים בכתב הכמויות התבססה על מחירון דקל ( בהתאם להוראות סעיף 3.1 C לפרק האמור).
דרישת התשלום הוגשה ביום 13.5.02 ( צורפה כנספח 14א' לסיכומי מנרב ונספח 80 לסיכומי רש"ת).
לטענת מנרב, רש"ת אישרה רק חלק קטן מדרישת התשלום "על בסיס תמחור שגוי לחלוטין. רש"ת התבססה על סעיפים קיימים בכתב הכמויות, שלא רק שאינם זהים לעבודה הנוספת שנדרשה בהוראת השינויים, אלא אך אינם דומים כלל, ואף אינם כוללים את מלוא העבודות שנדרשו" (ס' 190 לסיכומי מנרב).
תשובת רש"ת לדרישת התשלום, בגדרה אושר תשלום בסך של 141,143 ₪ , צורפה כנספח 14ב' לסיכומי מנרב ונספח 82 לסיכומי רש"ת).
מנרב לא השלימה עם התשלום החלקי והגישה הודעה על תביעה (צורפה כנספח 14ג' לסיכומי מנרב).
רש"ת בסיכומיה מבקשת להעמיד דברים על דיוקם – טבלת התמחור שצירפה מנרב לדרישת התשלום מטעמה לא התבססה על סעיפים מכתבי הכמויות המקוריים "כפי שהיא מנסה להציג את הדברים בסיכומיה" (ס' 439 לסיכומי רש"ת) אלא על רכיבים שנקבע להם מחיר במסגרת פקודת שינויים מס' 12 להם ביקשה מנרב להוסיף תוספות שונות וביצעה להם תמחור פרו רטה. רש"ת טוענת כי פקודת שינויים מס' 12 הייתה חריגה ויוצאת דופן וניתנה על רקע נסיבות מיוחדות ו"לא ניתן להסתמך על כתב הכמויות של פקודת שינויים מס' 12 , כבסיס לתמחורי פרו ראטה של עבודה אחרת לגמרי, במקום להסתמך על כתב הכמויות המקורי. מטרתה של פקודת השינויים לא הייתה להחליף את כתב הכמויות המקורי, כי אם לספק תמחור ייעודי וספציפי לעבודה נקודתית בהיקף חריג, הא ותו לא" (ס' 443 לסיכומי רש"ת).
מנרב, בסיכומי התשובה מטעמה, חולקת על גרסת רש"ת בהקשר זה וטוענת כי "כל פקודת שינויים שהוצאה ע"י רש"ת הוטמעה הלכה למעשה בכתב הכמויות. בהתאם לכך ברי כי לפי סעיף 3.1 B לצורך תמחור עבודה נוספת שאין לה רכיב זהה בכתב הכמויות, יש לפנות לרכיב הדומה ביותר ואין נפקות לשאלה אם מדובר ברכיב שהיה קיים שם במועד כריתת ההסכם, או ברכיב שהוסף לכתב הכמויות במסגרת פקודת שינויים שהכניסה רש"ת. זו בדיוק מהותה של פקודת שינויים – היא מכניסה שינויים בכתב הכמויות ומצרפת רכיבים נוספים בהתאם לתמחור שמאשרת רש"ת" (ס' 232 לסיכומי התשובה).
טענת מנרב כי מטרת פקודת שינויים היא להכניס שינויים אל תוך כתב הכמויות עצמו, לרבות על דרך של הוספת רכיבים חדשים, כך שבכל מקרה של תמחור עבודה נוספת יש לפנות לסעיף הדומה ביותר , בין שהוא כלול בכתב הכמויות ובין שהוא נכלל באיזה מהוראות השינוי שניתנו בפרוייקט – היא טענה חדשה שלא בא זכרה במסגרת הסיכומים הראשיים ומשכך לא התאפשר לרש"ת להשיב לה (בין השאר רש"ת עותרת לכך במסגרת בקשה שהגישה להתיר לה הגשת תשובה קצרה). סבורני כי לצורך ההכרעה במחלוקת נושא דרישת תשלום זו, גם מבלי שאקבל את הטענה הכללית לה מכוונת מנרב, המחלוקת המשפטית צריכה להיות מוכרעת לטובתה. הטעם לכך הוא שבמסגרת התייחסות רש"ת לרכיב מסוים בדרישת התשלום הקודמת שנדונה בהחלטתי (רכיב עבודות הסיליקון של דרישת התשלום מס' 407 – רכיב אליו לא נדרשתי במסגרת החלטתי משום שמנרב לא טענה לגביו בסיכומי הראשיים, מה שלא מנע מרש"ת להתייחס אליו בסיכומים מטעמה) ידעה רש"ת לתמחר עבודה שביצעה מנרב פרו רטה למחיר עבודה שנכללה במסגרת אותה פקודת שינויים מס' 12. כך, בסעיפים 429-430 לסיכומיה, טוענת רש"ת כי את תמחור עבודות הסיליקון שנכללו במסגרת דרישת תשלום מס' 407 ביצעה מנרב "בהתאם להצעת ספק מסתורית שלא הובאה לעיונה של רש"ת" ולכן יש לדחותה וכי היא מצידה השתמשה בתמחור שהוסכם על הצדדים במסגרת פקודת שינויים מס' 12 "ועל כן מנרב מושתקת מלטעון נגד התמחור שביצעה רש"ת".
למטבע ישנם שני צדדים ולפיכך, ובהקשר זה, במבחן של הטיית מאזן ההסתברויות, עדיפה בעיני גרסת מנרב לפיה הייתה רשאית לתמחר רכיבי העבודה שנכללו בדרישת התשלום גם פרו רטה לפי פריטים דומים שהופיעו בפקודת שינויים מס' 12 ולא בהכרח פרו רטה לפריטים שהופיעו בכתב הכמויות המקורי שצורף להסכם. יצויין כי הכרעה במחלוקת המשפטית לטובת מנרב בהקשר זה אין בה די כדי לפסוק לטובתה את הסכום השנוי במחלוקת. כאמור, המחלוקת העובדתית בסוגיה "אם מתקבלת עמדת מנרב מה המחיר" הועברה למומחה מטעם הצדדים. להבנתי, זה האחרון הוסמך לקבוע תמחור שונה לפריטים הכלולים בדרישת התשלום אם יסבור שהעבודה שבוצעה בפועל אינה דומה דיה לפריט הרלוונטי עליו נסמכה מנרב בדרישת התשלום או שהתמחור פרו רטה בגינה אינו מוצדק.

עמוד הקודם1...3536
37...116עמוד הבא