מקור נוסף שמוצאת רש"ת לפרשנותה לפיה עבודות ההכנה של קירות הבטון לאיטום כלולה בתכולת העבודה החוזית שנמסרה למנרב נמצא בפרק 5 למפרט הכללי לעבודות העוסק בעבודות איטום. שם, במסגרת מספר תתי פרקים המפרטים הנחיות לעבודות הכנה למשטחי בטון, נכתב כי בין השאר כי שטחי הבטון נדרשים להיות נקיים, יבשים, ללא בליטות גבשושיות או חורים וכי על הקבלן לבדוק ולתקן כל מה שנדרש לתקן, לרבות הסרת בליטות וגבשושיות, מילוי חורים, שקעים או גומות, ולרבות החלקה של שטחי הבטון בהתאם להנחיות הקבועות בפרק 02 למפרט המיוחד ( ר' ס' 58-60 לסיכומי רש"ת). טענת מנרב בהקשר זה היא כי בהתאם לס' 3.2 להסכם הבנייה, בהירארכיה בין מסמכי המכרז , המפרט המיוחד גובר על המפרט הכללי ובפרק 02.05 למפרט המיוחד נאמר כי על מבצע עבודות הבטון להשלים את גימור עבודות הבטון עד למצב שיאפשר יישום איטום.
מקריאת הסעיפים להם הפנו הצדדים לא שוכנעתי כי קיימת סתירה ביניהם. בפרק 5 למפרט הכללי הוטלה על מבצע עבודות האיטום חובה עצמאית לדאוג ששטחי הבטון יהיו ראויים לאיטום , ולבצע את כל שנדרש לתיקונם (לרבות הסרת בליטות וגבשושיות, מילוי חורים, החלקה וכו') לפי הסטנדרטים בפרק 02 למפרט המיוחד, וזה לא סותר את העובדה שפרק 02 למפרט המיוחד מטיל חובה עצמאית על מבצע עבודות הבטון להשלים את הגימור באופן כזה שיאפשר את יישום האיטום.
מן המקובץ עולה כי העבודה אותה ביצעה מנרב ועליה מושתתת דרישת התשלום , עבודה שכללה תיקון קירות הבטון והכנתם לאיטום, על ידי "חיתוך מוטות פלדה בולטים, מילוי בטון בנקודות שונות, סיתות והחלקה של הקירות וניקיון של אבק ושמן" היא עבודה שלפי טיבה היה עליה לבצעה בין כתיקון ליקויים בעבודת ג'יילן בין כחלק בלתי נפרד מעבודת האיטום הכלולה בחוזה. מוכן אני להניח כי לו הייתה ג'יילן משלימה את עבודת בניית הקירות כנדרש ממנה, אז היקף העבודה שהייתה מוטלת על מנרב היה קטן בהרבה. אלא שלדידי אין די בכך כדי להגיע למסקנה כי מנרב עמדה בנטל הנדרש ממנה להוכיח כי העבודה אינה כלולה במסגרת התכולה החוזית של ההסכם.
טוענת מנרב כי העבודות נשוא רכיב זה לא נמצאות באף כתב כמויות שצורף להסכם עמה ( מכיוון שמהוות הן חלק מעבודות הבטון שעל פי ההסכם וכתב הכמויות הניח שהושלמו ע"י ג'יילן ולא הועברו אליה) ולכן גם לא תומחרו על ידה וכי העבודות הללו גם אינן מהוות "תיקון ליקוי" משום שבזמן אמת רש"ת לא כללה את העבודות הללו ברשימת הליקויים בעבודות ג'יילן המפורטים ב-NCN שצירפה למסמכי המכרז (ס' 36-37 לסיכומי התשובה מטעם מנרב). מבחינה עובדתית כנראה שטענות מנרב אינן שנויות במחלוקת – העבודות לא נכללו בכתב כמויות שצורף לנספח להסכם עמה וגם לא צויין ברשימת הליקויים שרש"ת צירפה למסמכי המרכז ולהסכם כי הקירות שנבנו טעונים גימור נוסף טרם איטומם. עם זאת, בפרק 5 למפרט הכללי לעבודות העוסק בעבודות איטום נאמר כי עבודות הכנה לאיטום כלולות בתכולת עבודת האיטום בחוזה (עמוד 79 למפרט צורף כנספח 13 לסיכומי רש"ת) ואין במסמכי ההסכם כל התחייבות שלקחה על עצמה רש"ת לספק רשימה מלאה של ליקויים שנמצאה בעבודת הקבלן הקודם שעל מנרב לתקן. ההפך הוא הנכון: במסמכי ההסכם נאמר כי באחריותו המלאה של הקבלן הבא בנעלי ג'יילן לערוך בדיקות מקיפות וחקירות בשטח, כדי לקבל תמונת מצב מהימנה, מלאה ומדויקת על מצב העבודות שבוצעו עד למועד שהופסקו, טיב העבודה וכל הליקויים שקיימים בה, כדי לדעת בדיוק אלו עבודות יש להשלים ואילו תיקונים יש לתקן בעבודות שבוצעו (ס' 2.3 למסמכי המכרז, ס' 4 ו- 11.7 לתנאי ההסכם הכלליים). המכרז שערכה רש"ת ובו זכתה מנרב היה מכרז סגור בין שלושה קבלנים שפעלו באתר מתוך נקודת הנחה כי הם יוכלו להיכנס לנעלי ג'יילן ביתר קלות מאשר קבלן חיצוני. מטרתו הברורה והמוצהרת של המכרז הייתה להשלים את העבודה שג'יילן החלה לבצע ולא סיימה. אין גם מחלוקת כי במסגרת מסמכי המכרז, בסעיף B.1 לSOW ציינה רש"ת מפורשות כי מבני הבטון והפלדה לא הושלמו בכל האזורים וכי הדבר נכון גם לגבי הקירות הפנימיים (ר' ס' 38 לסיכומי רש"ת וס' 35 לסיכומי התשובה מטעם מנרב) אלא שלטענת מנרב מדובר בסעיף כללי ותיאורי שכלל אינו מלמד על אחריותה לבצע זאת במסגרת עבודתה. מדובר בטענה מיתממת משום האחריות הרחבה לתיקון פגמים בעבודת ג'יילן שלקחה על עצמה מנרב בהסכם ללא עלות נוספת לרש"ת (ראו במיוחד ס' 11.7 לתנאי ההסכם הכלליים) כאשר מנרב מודה כי במסגרת עבודתה היה עליה לבצע גם תיקון ליקויים בקירות ומשום ששוכנעתי כי כחלק מעבודת האיטום שהוטל עליה היה עליה להביא את הקירות שנבנו לרמת גימור שתאפשר איטום ראוי. העבודה מבחינת טיבה הייתה מסוג העבודות שהוטל על מנרב לעשות במסגרת התכולה החוזית והשילוב בין העבודה שנטלה על עצמה מנרב לתיקון עבודות ג'יילן בקירות והעבודה שנטלה על עצמה באיטום כנדרש לאותן קירות ממש , מקשה עליי לקבל פרשנות מנרב לפיה מדובר בעבודה שאינה כלולה במסגרת התכולה החוזית. ייתכן ומנרב לא נתנה דעתה בהצעת המחיר שהגישה להיקף העבודה הנדרש, ואולי אף טעתה בכדאיות העסקה מבחינתה בגלל היקף זה- אבל לא שוכנעתי כי עלה בידיה להוכיח כי היקף העבודה מוציא אותה ממסגרת התכולה החוזית. מבחינה לשונית ומבחינה תכליתית סבורני כי הפרשנות הנכונה למסמכי ההסכם היא כי העבודה נכללת במסגרת התכולה החוזית. גם התנהגות הצדדים בזמן אמת אינה תומכת בפרשנות מנרב להסכם ואין בה כדי להוות השתק מצד רש"ת כעת: תשובתה המקורית של חברת הניהול לדרישת התשלום הייתה כי מדובר בעבודה הכלולה בתכולת העבודה של מנרב לתקן ללא כל תשלום נוסף משמהוה היא ליקויים של הקבלן הקודם ( התשובה מיום 25.11.2011. נספח 8 לסיכומי רש"ת); בהמשך ההתכתבות ידעה גם חברת הניהול להפנות את מנרב לפרק 5 למפרט וטענה כי עבודות ההכנה לאיטום כלולות במחיר עבודת האיטום ( התשובה מיום 18.2.2002 צורפה כנספח 14 לסיכומי רש"ת). מנרב טוענת כי לאחר התכתבות זו התקיימו שתי ישיבות עם נציגי חברת הניהול (בימים 10.8.03 ו-17.5.05) ובסופו של דבר חברת הניהול חזרה בה מסירובה העקרוני לשלם בגין רכיב זה והסכימה לדון בדרישת התשלום. הדבר נלמד לגישתה מפרוטוקול הישיבה מיום 10.8.2003 ( צורף כנספח 1ו' לסיכומי מנרב). מעיון במסמך עולה כי נאמר בקשר לתביעה זו כי מנרב תספק אסמכתאות נוספות לטענותיה בגין עבודה לא מושלמת ו"קירות נסתרים" (בתרגום חופשי) והן יבדקו. אין כל אינדיקציה לכך שבסופה של הבדיקה (שכנראה לא נעשתה משחברת הניהול סיימה את עבודתה סמוך לאחר שמנרב הגישה את אותן אסמכתאות נוספות) הייתה חברת הניהול ממליצה על קבלת תביעתה של מנרב.