במקרה זה אני מתקשה להגיע למסקנה לפיה טענות רש"ת בהקשר זה הדוחות את דרישת התשלום בגין האיחור היא "טענה פרוצדוראלית על כך שה-RCCO הוגש באיחור" שנטענת בחוסר תום לב ובניסיון להתחמק מתשלום (כטענת מנרב בס' 233-235 לסיכומים. ס' 293 לסיכומי התשובה). ניתן לומר כי קיימים מקרים בהם האיחור בהגשת הדרישה לא יכלה לגרום לנזקים, אך קיימים גם מקרים בהם הגשת דרישת התשלום באיחור עלולה הייתה למנוע מרש"ת לנקוט צעדים בזמן אמת שהיו יכולים לשנות את פני התמונה - כפי שלדידי התרחש בענייננו. רש"ת טענה בסיכומיה כי אם מנרב הייתה פונה בזמן אמת ומלינה על כך שנורול מתעכבת, ובעקבות כך היא נדרשת להעמיד מנוף לתקופה נוספת , רש"ת הייתה יכולה לנקוט בצעדים שונים כדוגמת מתן פקודת האצה לנורול או לעמוד על כך שמועדי המשלוחים יוקדמו או לשנות את סדר העבודה של מנרב, כך שלא יהיה צורך בתשלום נוסף מיותר על מנוף וכיוצ"ב. בכך שמנרב הודיעה לראשונה על האירוע רק חודשים ארוכים לאחר שהסתיים היא מנעה מרש"ת לנקוט בצעדים לצמצום הנזק הנטען (ס' 620-621 לסיכומי רש"ת). מנרב בסיכומי התשובה מטעמה לא חולקת על כך שביכולתה של רש"ת היה לפתור את הבעייה שנוצרה בשל התקלה מצד נורול במועדי האספקה לפי הדרכים שציינה (ס' 300 לסיכומי התשובה) אלא שלטענתה של מנרב "אין ספק שרש"ת הכירה היטב את העיכוב בזמן אמת ועדיין לא עשתה דבר בנדון. לא סייעה להקטין את הנזק ולא זרזה את נורול" (ס' 295 לסיכומי התשובה מטעם מנרב). עוד טענה מנרב, לראשונה בס' 298 לסיכומי התשובה מטעמה, כי הודיעה לרש"ת בישיבות שבועיות על מוכנות המבנה לקבל את קונסטרוקצית הפלדה; כי לחצה על נורול אשר מחלקה אחרת שלה שימש קבלן הרכבות שלה לנצל את השפעתה באגף הייצור של נורול על מנת לזרז את אספקת הקונסטרוקציה בהתאם לחוזה אולם כל המאמצים לא נשאו פרי; וכי "במקביל לעדכון של רש"ת נכתבו באותה תקופה מכתבים אל נורול" . טענות אלו היה על מנרב לטעון ולבסס במסגרת סיכומיה הראשיים (ולא במסגרת סיכומי התשובה) בפרט בנסיבות בהן כאמור דחיית דרישת התשלום מטעם חברת הניהול נשענה בין השאר על היעדר ראייה לכך שמנרב הודיעה בזמן אמת על עיכוב באספקה מטעם נורול (צורפה כנספח 17ב' לסיכומי מנרב) וכאשר מנרב לא סיפקה כל ראייה בהקשר זה בזמן אמת לחברת הניהול (גם לא במסגרת ההודעה על תביעה שהוגשה ביום 16.3.04 ושצורפה כנספח 17ג' לסיכומי רש"ת). לא מצאתי תימוכין לטענות הללו בהפניית מנרב לעמודים 512-514 לנספחיה (המרכיבים את מוצג 17ג' לסיכומיה).
אולי יעניין אותך גם
חתמתם? הבנתם? על חובת הגילוי בעסקאות הלוואה ומשכנתא
מקרקעין בישראל וברחבי העולם
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
תארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: העסק של בן הזוג זקוק לדחיפה כלכלית והוא מבקש מכם להצטרף כלווים או כערבים להלוואה חוץ-בנקאית. בעוד שהוא מבטיח שהכול בשליטה ולכן אתם מגיעים למשרד עורך דין, חותמים על ערימת מסמכים בתוך דקות ספורות, וממשיכים בדרככם , . כשהעסק נקלע לקשיים, המלווה דופק בדלת עם דרישה לפינוי הדירה. האם הטענה […]
מלחמת שלושים השנים החוזית – הסוף?
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
מאמר הדן במלחמה ארוכת השנים על אופן פרשנות חוזה בישראל, החל מפסק דין אפרופים וכלה בתיקון השני לחוק החוזים מתחילת 2026 שאינו הרבה מעבר לפופוליסטיקה. את המאמר כתבו עו"ד דורון אפיק ועו"ד גלעד בר-עמי ממשרד אפיק ושות'.
הליך פינוי מחזיק מכוח רישיון: מתי הרשות נהפכת לזכות בלתי הדירה?
מקרקעין בישראל וברחבי העולם
יישוב סכסוכים
מאמר הדן ביכולת בעלי מקרקעין לפנות בעל רישיון, גם לאחר עשרות שנים, בין כשמדובר בקרקע פרטית ובין במקרקעי המדינה. את המאמר כתב עו"ד יאיר אלוני ממשרד אפיק ושות'.
האופציות שאחרי האופציה האחרונה – על אופציות וגירושין
היי-טק וטכנולוגיה
חברות, עסקים ומיזמים משותפים
יישוב סכסוכים
מאמר בנושא השאלה האם אופציות לעובדים שניתנות לעובד נשוי, או כזה שהתחתן לפני שהבשילו, נחשבות לנכס המשותף לעובד ולבן או בת הזוג שלו. את המאמר כתב עו"ד גלעד בר-עמי ממשרד אפיק ושות'.