בעקבות זאת הגישה מנרב הודעה על תביעה ביום 18.6.15 (צורפה כנספח 18ג' לסיכומיה).
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים כפי שבאו לידי ביטוי בסיכומיהם, ועיינתי בנספחים השונים אליהם הפנו, נחה דעתי כי במבחן של הטיית מאזן ההסתברויות מנרב לא הוכיחה את זכותה לקבל את הסכומים שפורטו בדרישת התשלום בגין חיתוך האבנים (מעבר למה שאושר לה ע"י חברת הניהול). בכל הנוגע לסוגיית הנחת הריצוף בשיפוע המחלוקת המשפטית מוכרעת לטובת מנרב. אבהיר להלן מסקנתי זו.
תחילה לעניין חיתוך האבנים:
מסיכומיה של רש"ת נלמדות העובדות הבאות (שלא הוכחשו ע"י מנרב וגם לא אוזכרו בסיכומיה הראשיים אלא רק בסיכומי התשובה מטעמה):
בתאריך 1.8.2002 שלחה מנרב לחברת הניהול מכתב בעניין האבנים שסופקו. על פי הנטען במכתב זה, האבנים שסופקו על ידי הספק מטעם רש"ת (חברת לפידי האיטלקית) הגיעו כאשר יחידות רבות שבורות בפינות, דבר שחייב את מנרב לחתוך את האבנים הפגומות לאורכן. מנרב ביקשה את עזרת רש"ת בקבלת משלוח דחוף נוסף של אבנים, וכן ציינה כי בכוונתה להגיש דרישת תשלום בגין העבודה הנוספת שהייתה כרוכה בחיתוך האבן (המכתב צורף כנספח 100 לסיכומי רש"ת). בתאריך 19.8.02 השיבה חברת הניהול לפניית מנרב וביקשה לקבל אומדן לגבי כמות האבנים הנוספות הנדרשת. כן התבקשה מנרב לספק ביסוס נאות לעניין כמות האבנים שהגיעו לאתר שבורים.
אין מחלוקת כי מנרב לא טרחה להשיב למכתב זה ולא סיפקה מידע כלשהו בזמן אמת על כמות האבנים החסרה או כמות האבנים שהגיעו פגומות.
בסיכומי התשובה מטעמה טוענת מנרב כי משהתבררה התקלה החמורה לפיה כמות משמעותית של אבנים איננה מתאימה למלאכת הריצוף "דאגו עובדי מנרב לכך שכל רמות הפיקוח של רש"ת ובוביס יכיר את התקלה ...ונחשפו לכך שמנרב מנסה להקטין את הנזק ולחתוך את האבנים בשטח הפרוייקט כדי להתאימן לריצוף הדרוש" (ס' 307 לסיכומי התשובה). מנרב טוענת כי בכך פעלה ככל שיכולה להקטנת הנזק בעוד ש"רש"ת צופה בה מהצד ואינה עושה דבר" (ס' 309 לסיכוי התשובה). עוד טוענת מנרב כי "רש"ת הייתה מודעת היטב לאחריותה לדאוג לאספקת אבנים תקינות, ולמרות זאת לא עשתה דבר, ומאידך ידעה היטב על העבודות המבוצעות בשטח ע"י עובדי מנרב ונתנה הסכמתה שבשתיקה לכך שעבודות אלה על דעתה וכי היא תשלם עבורם (כמתחייב על פי דין ועל פי ההסכם)" (ס' 312 לסיכומי התשובה). מנרב מנמקת את היעדר המענה למכתב שנשלח ביום 19.8.02 מחברת הניהול משום ש"בשלב המוקדם של העבודה לא ידעה מנרב את כמות האבנים הפגומות, משום שנדרש לה פרק זמן מסויים כדי להבין מה היקף האבנים הפגומות מתוך כלל האבנים שסופקו וכמה מתוכן תקינות" (ס' 315 לסיכומיה). מנרב טוענת כי במסגרת ההודעה על תביעה (שצורפה כנספח 18ג' לסיכומיה) "השיבה מנרב לשאלת רש"ת באשר לכמות האבנים הפגומות, ורש"ת, מצידה, לא טרחה להשיב לNOC" (ס' 316 לסיכומיה). עוד טוענת מנרב כי האבנים סופקו ע"י ספק מטעם רש"ת ולכן מי שהיה צריך לספק מידע על הפגם היא רש"ת (ס' 317 לסיכומיה).
עם כל הכבוד, בכל הטענות הללו, שחלקן מהן נטען לראשונה במסגרת סיכומי התשובה, לא מצאתי תמיכה לטענות מנרב שיכולות לזכות אותה בתשלומים נוספים בגין חיתוך האבנים מעבר למה שאושר לה ע"י רש"ת. אבהיר: