שלישית, אם המחלוקת בין הצדדים בנושא זה, שהביאה לאישור חלקי של דרישת מנרב היא אכן בכמות האבנים הפגומות ובהנחה שמנרב צודקת בטענתה כי דרג הפיקוח מטעם מחברת הניהול נכח באתר מדי יום והכיר את התקלה (ס' 307 לסיכומי התשובה מטעמה) – מדוע סבורה מנרב כי קבלת גרסתה העובדתית באשר להיקף העבודה הנטען עדיפה על פני גרסת חברת הניהול (שאישרה את דרישתה באופן חלקי תוך הפחתה בכמויות)?
לפיכך, בעניין זה של הדרישה לתשלום נוסף (מעבר למה שאישרה רש"ת) בגין חיתוך האבנים, תביעת מנרב נדחית.
לעניין הנחת הריצוף בשיפוע –
מדרישת התשלום, תשובת חברת הניהול כמו גם ההודעה על תביעה אני למד כי המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא בקשר לרכיב הרלוונטי בכתב הכמויות לפיו תומחרה העבודה.
מנרב טוענת כי ריצוף אותו חלק ברוטנדה נדרש להיעשות בשיפוע (לפי התוכניות המקוריות) אלא שבכתב הכמויות תומחרה עבודה לריצוף בחלק האופקי בלבד של הרוטונדה, ולא ניתנה התייחסות לריצוף בחלק המשופע.
כעולה מדרישת התשלום מנרב דרשה תשלום בגין תכולת עבודה זו, לה לטענתה לא נקבע רכיב מתאים בכתב כמויות, לפי פריט 01.14.06.030 בכתב הכמויות שכותרתו:
"Additional to price of interior cladding, wet system, for circular/round layout"
הסעיף האמור מתייחס לתוספת מחיר לעבודות המפורטות בסעיף קודם המופיע בכתב הכמויות שמספרו 01.14.06.020 ושעוסק ב"חיפוי פנימי בקבוע רטוב בלוחות אבן ירושלמית מטיפוס ST-1...."
רש"ת מצדה טענה, בדחייתה את דרישת התשלום, כי התמחור צריך להיעשות לפי פריט 01.12.05.320 שתיאורו "ריצוף בלוחות אבן בשילוב של טיפוסים ST-5/ ST-7 באזור ישיבה ברוטנדה קטע R1 מפלס 1 לפי פרט...."(הדגשה שלי ש'ש').
כזכור, סעיף 3.1 בפרק 3-4 לדרישות הכלליות מסדיר כיצד תתומחר עבודה נוספת הכלולה בפקודת השינויים. בהתאם להוראותיו יש לבדוק תחילה את כתב הכמויות ולראות האם יש רכיב זהה או דומה לרכיב השינוי. כאשר יש רכיב זהה, המחיר יהיה על פי המחיר הנקוב בכתב הכמויות. כאשר הרכיב הוא דומה, קובע ההסכם כי יש לערוך חישוב בהתבסס על המחיר בכתב הכמויות, אשר אמור לשמש כבסיס החישוב ("פרו רטה").
טענתה של מנרב היא פשוטה – הרכיב בכתב הכמויות לו מפנה רש"ת ועל בסיסו מבקשת היא לתמחר את עבודתה רלוונטי במפורש לאזור מסוים ברוטונדה, איזור ישיבה, שבו הריצוף בשטח מישורי ולא בשיפוע ולכן אין מדובר ברכיב רלוונטי.
עם כל הרצון הטוב, כל הפניות רש"ת בס' 644-650 לסיכומיה, מהן מבקשת היא ללמוד כי הנחת אבנים על משטח משופע מהווה חלק בלתי נפרד מתכולת העבודה של מנרב - אינן מניחות את דעתי כיצד ניתן לתמחר עבודת על פני שטח לא קטן (של 2480 מ"ר לפי דרישת התשלום וההודעה על תביעה) שלטענת מנרב כולו רוצף בשיפוע (כנטען בסיכומים כמו שעולה גם מדרישת התשלום וההודעה על תביעה) לפי רכיב בכתב כמויות שמתייחס מפורשות לריצוף חלק אחר ברוטונדה (אזור ישיבה קטע R1), בשטח דומה ( של 2800 מ"ר) כאשר רש"ת לא סותרת טענת מנרב לפיה בקטע המדובר היה ריצוף אופקי בלבד. מדובר בעבודות ריצוף שונות, שתיהן בשטחים רחבים, ואם אחת נדרשת להיעשות באופן מלא בשיפוע ואלו השנייה על קרקע מישורית - איני רואה כיצד ניתן לומר כי הן זהות לעניין הסיווג בכתב הכמויות (ובפרט כשרש"ת מכוון לרכיב בכתב הכמויות שלא כיוון לריצוף באופן כללי ברוטונדה לפי התוכניות אלא לריצוף של קטע מסוים שלא הוכחש שנעשה במישור).
מן הפן האחר – לא מצאתי כל דמיון, גם לא קלוש, לסעיף בכתב הכמויות שעליו ניסתה מנרב להשתית את דרישת התשלום ( סעיף 01.14.06.030) ומנרב גם לא הצליחה לספק הסברים לתהיות רש"ת בעניין זה (בס' 655-656 בסיכומיה) בסיכומי התשובה מטעמה.