בנסיבות אלו, לדידי זה בדיוק המקרה בו התמחור של תוספת התשלום בגין הריצוף בשיפוע צריך להיעשות פרו רטה בהתבסס על מחיר רכיב אחר דומה בכתב הכמויות – כשהרכיב הדומה בענייננו הוא הרכיב לו מפנה רש"ת שעוסק בריצוף בשטח אחר ברוטונדה ( 01.12.05.320 ) והמחלוקת כיצד יש לתמחר את העבודה הנוספת היא, בהתאם להסכמת הצדדים, עניין למומחה ההנדסי מטעמם.
לסיכומו של פרק זה – המחלוקת המשפטית מוכרעת לטובת מנרב רק בכל הנוגע לדרישת התשלום שעניינה התוספת בגין הריצוף בשיפוע.
056RCCO # -המחלוקת הוגדרה כ "עבודות אלומיניום נוספות בעקבות הרחבת תחנות אוטובוס. המחלוקת היא אודות הזכאות (לטענת רש"ת יש השתק). בנוגע לאופן התמחור – האם יש לתמחר את רכיב זה בהתאם לכתב הכמויות או לפי עבודות חריגות". המחלוקות המשפטיות הוגדרו כך: "האם אי תביעת הרכיב על ידי צ'דרגולו מקימה השתק כנגד מנרב לתבוע רכיב זה" ו"האם יש לתמחר לפי מחירי כתב הכמויות או לפי עבודה חריגה" וכן הוגדרה מחלוקת עובדתית "אם מתקבלת עמדת מנרב איך יש לתמחר". הסכמת הצדדים הייתה כי "בית המשפט יכריע במחלוקת המשפטית, כאשר במקביל המומחה יבחן את שאלת העלות".
בתאריך 10.12.2002 ניפקה רש"ת למנרב הוראת עבודה (פקודת השינויים צורפה כנספח 19א' לסיכומי מנרב) אשר כללה הנחיה לביצוע תכנון ולהקמת תחנות הסעה בכל הקונקורסים, ואשר צורפו לה תכניות וכתבי כמויות.
לטענת מנרב, העבודה תומחרה ע"י קבלן האלומיניום מטעמה (צ'דרגולו), תוך התייחסות לעובדה שמדובר בעבודה בהיקף קטן, דבר המייקר את מחירי הייצור וההובלה הימית. בתאריך 16.1.2003 הגישה מנרב דרישת תשלום על סך 1,693,830 ₪ בגין ביצוע התכנון והעבודה. דרישת תשלום זו התבססה על ניתוח בפרו-ראטה שערכה מנרב לסעיפי העבודה הנ"ל בכתב הכמויות ( דרישת התשלום צורפה כנספח 19ב' לסיכומי מנרב).
חברת הניהול מטעם רש"ת לא קיבלה את התמחור שביצעה מנרב וערכה תמחור אחר לעבודה נוספת זו, שהסתכם בסך של 1,011,801 ₪, כשהוא מתבסס על מחירי הפריטים בכתב הכמויות ( תשובת חברת הניהול מטעם רש"ת ודחיית יתרת התשלום צורפה כנספח 19ג' לסיכומי מנרב).
מנרב הגישה לרש"ת מכתב הסתייגות במסגרתו טענה כי התמחור שביצעה חברת הניהול לא לקח בחשבון עלויות נוספות לרכיבי האלומיניום והזכוכית שנבעו ממשלוח חלקי ומהזמנת הזכוכית בהיקף קטן.
על טענות אלו חוזרת מנרב גם בסיכומיה. לטענתה, התמחור שביצעה על בסיס רכיבי הכמויות פרו ראטה נעשה לפי הוראות ההסכם, שכן צריך לקחת בחשבון גם את ההתייקרות לנוכח המועד שבו נדרשה לבצע את העבודה הנוספת ולנוכח היקפה הקטן. לטענת מנרב, "בדיוק לנסיבות שכאלה נקבע במפורש בסעיף 3.1 B לפרק 3-4 בדרישות הכלליות כי כאשר מדובר בתמחור עבודות נוספות שאינן זהות לסעיפים בכתב הכמויות המוסכם, אלא רק דומות להם, יש לבצע תמחור פרו ראטה תוך שקלול ההבדלים שבין הסעיפים לבין העבודות שבוצעו" (ס' 263 לסיכומי מנרב).