אין מחלוקת של ממש כי מבחינת תכולת העבודה שנכללה בעבודה הנוספת, מדובר בעבודה שלגביה קיימים סעיפים זהים בכתב הכמויות שתומחרו ע"י מנרב בעת הגשת הצעתה למכרז. מנרב אינה טוענת בסיכומיה כי נדרשה לבצעה עבודה שונה לעבודה הכלולה בכתב הכמויות. מנרב גם מסכימה כי במידה והרכיב הוא זהה לפי הוראת סעיף 3.1 A לפרק 3-4 לדרישות הכלליות המחיר בגינו הוא המחיר הנקוב בכתב הכמויות. בסיכומי התשובה מטעמה מסבירה מנרב כי "הנסיבות הספציפיות וכן העלויות של הרכיבים בביצוע העבודה בפועל רלוונטיות ביותר לצורך תמחור הרכיבים, וכתוצאה מכך גם לצורך השאלה האם מדובר ברכיב "זהה" או "שונה" לרכיב המופיע בכתב הכמויות" (ס' 337 לסיכומיה) ולכן לטענתה "הפריטים החדשים בתחנת האוטובוס אינם זהים לסעיפים המצויים בכתב הכמויות, אלא דומים וכך הסעיפים הדומים משמשים כבסיס פרו-ראטה לקביעת המחיר המעודכן. במסגרת זאת על רש"ת היה לקחת בחשבון את הפער שבין היקף ההזמנה הקטן לבין הזמנות גדולות שנעשו בתחילת דרכו של הפרויקט" (ס' 339 לסיכומים).
טענת מנרב למעשה היא כי בגין ביצוע אותה עבודה ממש הכלולה בכתב הכמויות היא רשאית לדרוש תוספת תשלום כעבודה "דומה" לפי הוראת סעיף 3.1 B לפרק 3-4 לדרישות הכלליות ולתמחר אותה פרו ראטה (ולא כעבודה "זהה" לפי הוראת ס"ק A המתומחרת לפי המחיר הנקוב בכתב הכמויות), בנסיבות בהן השתנו "הנסיבות הספציפיות וכן העלויות של הרכיבים בביצוע העבודה בפועל". לפרשנות זו אין כל עיגון בלשון החוזה. טענת מנרב כי פרשנותה של רש"ת הדורשת ממנה להתבסס על תמחור הרכיבים בכתב הכמויות "ולהתעלם מאפייני דרישת העבודה הקונקרטית, נוגדת את ההגיון שבבסיס החוזה " (ס' 334 לסיכומי התשובה) גם היא דינה להידחות. מנרב, במסגרת הצעתה למכרז, הציעה מחיר מסוים לכל אחד מרכיבי העבודה הכלולים בכתב הכמויות. מנרב התחייבה לבצע את החוזה ואת העבודות הנוספות שיידרשו במהלכו לפי המחירים אותה הציעה לכל רכיבי העבודה הכלולים בכתב הכמויות. פתיחת המחיר לתמחור מחדש לעבודה הנדרשת והכלולה בכתב הכמויות בהתאם ל"נסיבות הספציפיות וכן העלויות של הרכיבים בביצוע העבודה בפועל" תביא לכך שלמעשה כל ביצוע עבודה נוספת תחייב תמחור פרו ראטה שכן מטבע הדברים כל ביצוע עבודה נוספת ( גם זו שכוללת רכיבים הקיימים בכתבי הכמויות) מבוצעת בנסיבות שונות ייחודיות לה וטומנת בחובה עלויות שלא חייבות להיות זהות לתכולת העבודה המקורית. מנרב לא הוכיחה כי הצדדים התכוונו לדאוג שכל עבודה נוספת שתבוצע ע"י מנרב, בתקופת חיי הפרויקט, תהא כלכלית עבורה באותה מידה בה בוצעה העבודה המקורית. ככל שרכיבי העבודה זהים - התמחור בגינם צריך להיות זהה לפי המוסכם ואין זה משנה אם העבודה הנוספת נדרשה בתחילת חיי הפרויקט או לקראת סופו או שאם הייתה מתבקשת במועד העבודה המקורית הכלולה בתכולת העבודה הייתה מנרב נהנית מהנחת כמות מול קבלן המשנה שלה. מנרב אינה שותפתה של רש"ת לרווחים או להפסדים. נראה שעובדה זו נשכחה במסגרת טענת מנרב בסיכומי התשובה כי לו הייתה רש"ת "מתכננת כראוי את הפרוייקט" ומגישה את הבקשה לביצוע העבודה הנוספת תוך זמן סביר הייתה מנרב יכולה לשלב את ההזמנה של האלומיניום עם ההזמנה הגדולה ומשלא עשתה כן לא פעלה לפי חובתה להקטנת הנזק ותרמה תרומה ישירה לעלויות בגין העבודה הנוספת (ס' 351 לסיכומי התשובה).