לאור כל האמור לעיל, המחלוקת המשפטית בנודע לדרישת התשלום הזו מוכרעת לטובת רש"ת.
142RCCO# -המחלוקת הוגדרה כ" "תפר שלוכטר ברצפות – האם יש לתמחר לפי דקל או לפי כתב הכמויות". המחלוקות המשפטיות הוגדרה "האם יש לתמחר לפי מחירי כתב הכמויות או לפי מחירון דקל" וכן הוגדרה מחלוקת עובדתית "אם מתקבלת עמדת מנרב – איך יש לתמחר".
מדובר בעבודה שביצעה מנרב של התקנת תפרי שלוכטר ברצפת גרניט. לטענת מנרב, התברר לה מבעוד מועד כי צפויה חריגה של מעל 50% מהכמות הצפויה בכתב הכמויות ומשום כך ובהתאם להוראות ההסכם הגישה לרש"ת הודעה על החריגה הצפויה. מנרב הגישה ביום 2.6.2002 את דרישת התשלום שבו דרשה תמחור של כמות התפרים ברצפת הגרניט הגדולה מהכמות אשר צוינה בכתב הכמויות, לפי תמחור העבודה המקורית במחירי כתב הכמויות ( דרישת התשלום צורפה כנספח 20א' לסיכומי מנרב).
לטענת מנרב, על חברת הניהול היה להשיב לדרישת התשלום בתוך 15 ימי עסקים אך היא השתהתה והשיבה לדרישת התשלום עם הסתייגויותיה רק ביום 3.3.03, כ-9 חודשים לאחר הגשת דרישת התשלום ולאחר שכבר סיימה את ביצוע העבודה (מענה חברת הניהול מיום 3.3.03 לדרישת התשלום צורף כנספח 120 לסיכומי רש"ת).
מנרב טוענת כי ביום 16.11.03 רש"ת אישרה לה תשלום מופחת עבור העבודה שביצעה, לא לפי מחירי כתב הכמויות (העתק PWD מטעם רש"ת צורף כנספח 20ב' לסיכומי מנרב).
עוד טוענת מנרב כי ביום 26.6.03 נערכה פגישה בינה לבין נציגי רש"ת לדון בזכות מנרב לתשלום בין השאר לפי דרישת התשלום נושא ענייננו וכי בישיבה זו קיבלה רש"ת את דרישת התשלום של מנרב והסכימה לשפותה בהתאם למחירי כתב הכמויות והדבר עוגן בפרוטוקול הישיבה (העתק פרוטוקול הישיבה מיום 26.6.03 צורף כנספח 20 ג' לסיכומיה).
מנרב טוענת כי הודיעה לפני תחילת העבודות שצפויה חריגה של 50% וכי תבצע את העבודה החריגה בכפוף לכך שיישאר בתמחור המקורי לפי כתב הכמויות. רק לאחר ביצוע העבודות דחתה רש"ת את דרישתה וזאת למרות שמנרב הסתמכה על הסכמתה בשתיקה במהלך ביצוע העבודות וכאשר לפי ההסכם היה על רש"ת להגיב לדרישת התשלום בתוך 15 ימי עבודה. בעקבות זאת התקיים אותו דין ודברים בינה לבין לרש"ת במסגרתו ניאותה לבסוף האחרונה לשפות את מנרב בהתאם למחירי כתב הכמויות אלא שלטענת מנרב גם מהתחייבות זו שהועלתה על הכתב , התנערה רש"ת.
למעשה, טענות מנרב מתחלקות לשני רבדים - האחד: הסתמכות נטענת מצידה על שתיקת רש"ת ביחס לתמחור העבודות שהגישה עד לאחר שהסתיימו והשני: הסכמה מטעם רש"ת לדרישתה במסגרת הפגישה שהתקיימה ביום 26.6.03.
רש"ת בסיכומיה דוחה את טענות מנרב מכל וכל על שני הרבדים הללו. לטענת רש"ת, מנרב לא צירפה כל ראייה לביסוס טענותיה לפיה עד שהתקבלה תשובת רש"ת היא כבר ביצעה את מרבית העבודה או כולה וגם אם כן – טענותיה מנוגדות להוראות החוזה הברורות שלא מקנות לה במקרה כזה כל זכות "להסתמך" על כך שישולם לה בהתאם למחיר הנקוב בכתב הכמויות.
באשר לטענות מנרב בכל הנוגע לסיכום הישיבה שהתקיימה ביום 26.6.2003 – גם בעניין זה מציגה רש"ת פרשנות שונה לדברים ולטענתה באותה ישיבה העלתה רש"ת הצעת פשרה אבל מנרב לא קיבלה אותה ולא פעלה בהתאם לה ולפיכך היא אינה יכולה להסתמך על הצעה שלא קיבלה בזמן אמת.