מן המקובץ עולה כי בעוד שסעיף C.3.1 קובע מתי ייעשה שימוש במחירון דקל, סעיף D.3.1 ( שאליו מפנה סעיף F.3.1) קובע כיצד יבוצע ניתוח מחיר (Price Analysis) במקרה שבו לא נעשה שימוש במחירון דקל. הסעיף מבהיר כי לצורך ניתוח שכזה יש להתחשב בעבודה, חומרים, ציוד, תקורה, רווח וכל הוצאה נוספת שנובעת מהוצאת השינוי בהסכם אל הפועל.
כאמור, סעיף F.3.1 מפנה לסעיף D.3.1 בהתייחסו לניתוח המחיר. במילים אחרות סעיף F.3.1 קובע מקרה נוסף שבו יש לבצע ניתוח מחיר של העבודה, מעבר למקרה של היעדר סעיף במחירון דקל, ומפנה לסעיף D.3.1 שמפרט כיצד מבצעים ניתוח מחיר שכזה. מבחינה לשונית אין כל עיגון לטענות מנרב, שכן אם היו רוצים עורכי ההסכם לקבוע שבמקרה של גידול בכמות מעל 50% מהכמות החוזית ייעשה תמחור לפי מחירון דקל הוא היה מפנה להוראת סעיף C.3.1 שעוסק בתמחור על פי מחירון דקל, ובוודאי שלא היה עושה שימוש במינוח Price analysis המופיע בסעיף D.3.1.
בניסיון נואש למדי להוכיח כי מבחינה לשונית תומך ההסכם בפרשנותה, טוענת מנרב כי סעיף F.3.1 הוא חלק מסעיף 3.1 אשר הפתיח לו כולל מנגנון מדורג של הוראות לתמחור מחדש של סעיפים, תוך עדיפות ביניהן לפי סדר הופעתן בסעיף וכך גם סעיף D.3.1 עצמו "אשר מכיל בתוכו את כל הרצף- המדרג הנורמטיבי – של מנגנוני התמחור שנזכרו בסעיפים שלפניו". (ס' 450-452 לסיכומי התשובה). טענה זו של מנרב מתעלמת מהעובדה הפשוטה לפיה סעיף F.3.1 לא קובע כי במקרה של גידול בכמות התמחור ייעשה לפי הוראות סעיף 3.1 או לפי הוראות סעיף D.3.1 אלא נאמר כי התמחור ייעשה לפי ניתוח מחיר (Price analysis) אשר מפורט בסעיף D.3.1 ("price analysis as detailed in paragraph 4 , above". ).
מנרב תוהה בסיכומי התשובה מטעמה "איזו סיבה יכולה להיות לכך שהצדדים יוותרו על מנגנוני מחירים ברורים ואובייקטיביים ודווקא במקרה של גידול בכמות יעדיפו תמחור שיגרור מחלוקות ופרשנויות?" (ס' 457 לסיכומי התשובה). רש"ת בסיכומיה טוענת כי "כאשר הכמות גודלת בכל יחידה, כך יורד מחיר אספקתה. לכן, יש צורך לבחון מה היו העלויות האמיתיות של הקבלן, בתוספת רווח סביר, לצורך תשלום המחיר. שימוש במחירון דקל מעקר תכלית זו במקרה הספציפי, משום שגם אז ישולם המחיר שלא על פי העלות האמיתית ומבלי להביא בחשבון את הירידה במחיר בעקבות הכמות" (ס' 813 לסיכומיה). אמנם לא ניתן לקבל כאקסיומה את טענת רש"ת לפיה בכל מקרה של הגדלת הכמות מחיר אספקתה יירד, והיו מקרים בהם המחיר גם עלה (ומנרב הוכיחה זאת באופן כללי ופרטני) אך לרוב הנחת רש"ת היא הנחה נכונה (הגדלת כמות תביא להפחתת מחיר) ולכן היה לה אינטרס ברור להכללת סעיף כזה בהסכם.