טוענת מנרב כי רש"ת עצמה הסתמכה על מחירון דקל בדיוק באותן נסיבות – ביחס לדרישת תשלום מס' 463 (ס' 448 לסיכומי התשובה). טענה זו אינה מדויקת. בפרק הדן בדרישת תשלום מס' 463 עמדתי על כך שבאותו מקרה דרישת מנרב הייתה לתמחור לפי המחירים בכתב הכמויות. עת נדחתה ע"י חברת הניהול, זו אכן ביצעה "ניתוח מחיר" של העבודה, בין השאר בהתבסס על מחירון דקל, ואישרה אותה באופן חלקי. כלומר, רש"ת מעולם לא טענה לפני מנרב, במסגרת הדיונים שעסקו באותה דרישת תשלום, כי עליה להגיש "ניתוח מחיר" בהתבסס על מחירון דקל. ברם, במסגרת המענה לדרישת התשלום שהוגשה, בחרה רש"ת שלא לדחות את דרישת התשלום באופן גורף אלא לאשר אותה באופן חלקי בניתוח מחיר שהתבסס בין השאר על מחירון דקל. לפי סעיף D.3.1 "ניתוח מחיר" צריך להתחשב בעבודה, חומרים, ציוד, תקורה, רווח וכל הוצאה נוספת שנובעת מהוצאת השינוי בהסכם אל הפועל. מדובר בנתונים שהם בידיעת הקבלן אבל לא בהכרח בידיעת המזמין - ולכן בבחירה בין האפשרות לדחות כליל את דרישת התשלום (כפי שעשתה רש"ת בנוגע לדרישת התשלום נושא ענייננו) לבין לאשרה באופן חלקי בניתוח מחיר על בסיס נתונים חלקיים שהם נחלת הכלל (במקרה זה על בסיס מחירון דקל) האחרונה עושה חסד עם מנרב ואין לזקוף התנהלות זו לחובת רש"ת.
לאור כל האמור לעיל, מסקנתי היא כי התמחור של פריטים שהכמות שסופקה מהם בפועל חורגת ב-50% ומעלה מן הכמות שבכתב הכמויות צריך להיעשות באמצעות ניתוח מחיר מפורט ולא על בסיס מחירון דקל. המחלוקת המשפטית בסוגיה זו מוכרעת אפוא לטובת רש"ת.
042 # RCCO - המחלוקת בין הצדדים הוגדרה "עבודה שנדרשה לצורך הכנסת שערים שנבנו על ידי אשקריט. מנרב טוענת שבשל פגם בתכנון היה צורך בעבודה נוספת; רש"ת טוענת שהצורך בעבודה נוספת נגרם בשל אי עמידת מנרב בלוחות הזמנים". הצדדים סיווגו את המחלוקת כמחלוקת עובדתית בשאלה "מה היו העובדות בשטח בפועל" ומחלוקת משפטית בשאלה "מי מהצדדים צריך לשאת בעלויות, בשים לב לעובדות שנקבעו".
העבודות לייצור, אספקה והקמת האלמנטים הטרומיים מבטון, אשר נועדו, בין היתר, לצורך בניית השערים הסובבים את הרוטונדה, היו חלק מכלל העבודות שנועדו להתבצע במקור בידי הקבלן הטורקי ג'יילין. זו התקשרה עם קבלן אלמנטים טרומיים מבטון, אשקריט, אשר שימש כקבלן משנה מטעמה. בעקבות ביטול החוזה עם ג'יילין ובמטרה לאפשר לקבלן הראשי שיזכה במכרז וייכנס בנעליה להתקשר עם אשקריט לצורך המשך העבודות באופן רציף נחתם בין אשקריט לבין רש"ת מיזכר הבנות. במסגרת מזכר הבנות זה, התחייבה אשקריט להתקשר בחוזה עם הקבלן הזוכה שייבחר, וזאת תחת מכלול התנאים והמחירים בהצעת המחיר שהיא נתנה לרש"ת לצורך השלמת העבודות. מזכר ההבנות והצעתה הכספית של אשקריט צורפו כתוספת למסמכי המכרז במסגרת תיקון מס' 8 (addendum #8 . צורף כנספח 126 לסיכומי רש"ת).