52. למעשה, באף לא אחד מפסקי הדין, או הדוגמאות מהספרות, שאליהם הפנו התובעות, מדובר היה בהחלה של הלכה חדשה באופן רטרואקטיבי על פסק דין חלוט. למשל, בעניין לוונטהל מדובר היה על עבירות נוספות ומתחדשות; בעניין כהן מדובר היה במעשים שנמשכו לתוך התקופה שבה חלה כבר ההלכה החדשה.
--- סוף עמוד 23 ---
53. פסק דין מוביל בסוגיה של תחולה רטרוספקטיבית של הלכה חדשה, שאליו הפנו שני הצדדים, הוא פסק הדין ברע"א 8925/04 סולל בונה בניין ותשתיות בע"מ נ' עזבון המנוח אחמד עבד אלחמיד ז"ל [27.2.06] [עניין סולל בונה]. שם נקבע, כי סיבה עיקרית למתן תוקף פרוספקטיבי בלבד להלכה חדשה, ושלילת תוקף רטרוספקטיבי, היא חשש לפגיעה באינטרס ההסתמכות של צדדים שהעניין רלוונטי עבורם. וכך קבע כבוד הנשיא (כתוארו אז) ברק, לעניין המקרים שבהם יש לתת תוקף רטרוספקטיבי להלכה חדשה:
"... אם הסוגיה היא חדשה ולא הוכרעה כלל בעבר, אין לומר כי קיים אינטרס הסתמכות הראוי להגנה. הוא הדין אם ההלכה הישנה לא יצרה, הלכה למעשה, כל הסתמכות של ממש, או אם ההסתמכות לא היתה סבירה, או אם אין ליתן לה משקל ניכר בהתבסס על הסוגיה הנדונה ומהותה של אותה הסתמכות. בכל המקרים האלה ובאחרים אין ליתן משקל כבד לשיקול ההסתמכות, ויש מקום להפעלה רטרוספקטיבית של ההלכה החדשה... דוגמאות למצב דברים זה ניתן למצוא במצבים הבאים: ההלכה הקודמת לא היתה של בית המשפט העליון; ההלכה הקודמת לא היתה ברורה, וניתנו לה פירושים שונים; ההלכה הקודמת לוותה בהתנגדות ובהצעות לשינויים; במספר אימרות אגב הסתייגו שופטים מההלכה הקודמת; ההלכה הקודמת לא היתה כלל ידועה לצדדים; הצדדים הסתמכו על הדין הישן תוך שכל אחד נוטל הסיכונים הכרוכים בשינויו ... במצבים אלה ורבים אחרים, כל המסתמך על ההלכה הקודמת נוטל על עצמו סיכון ועל כן ניתן לתת להלכה החדשה תוקף רטרוספקטיבי. אכן, ברבים מהמקרים השינוי בהלכה אינו בא בהפתעה.... אכן, מקרי ההסתמכות, המצדיקים מתן תוקף פרוספקטיבי בלבד להלכה חדשה, מטבע הדברים אינם רבים" (פסקה 18).
עוד הוסיף:
"לבסוף, לעתים יהא מקום ליתן תוקף רטרוספקטיבי להלכה החדשה, גם אם יש בכך פגיעה באינטרס ההסתמכות. כידוע, אינטרס זה אינו בעל כוח מוחלט. יש לאזן בינו לבין הערכים והעקרונות המתנגשים עימו. לעתים עשוי בית המשפט לסבור כי השיקולים התומכים בשינוי הדין, משקלם עולה על השיקולים התומכים בהלכה הישנה, ועל הנזק הנגרם לאינטרס ההסתמכות מעצם השינוי (ראו ע"א 5/84 יחזקאל נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מה(3) 374, 384; רע"א 1287/92 בוסקילה נ' צמח, פ"ד מו(5) 159, 172; עע"ם 1966/02 המועצה המקומית מג'אר נ' ג'מאל אבראהים, פ"ד נז(3) 505). אכן, ההכרעה בשאלה אם ליתן להלכה החדשה אך תוקף פרוספקטיבי חייבת לקחת בחשבון את מלוא השיקולים הנוגעים בדבר; על השופט לאזן ביניהם, תוך מתן משקל לשיקולים הנוגדים, בנסיבותיו של המקרה שלפניו. כל זאת, כאשר נקודת המוצא העקרונית הינה תוקף רטרוספקטיבי ופרוספקטיבי של ההלכה החדשה" (פסקה 22).