93. לנוכח כל האמור, בית משפט קמא צדק, כאמור, בדחותו את הטענה בדבר קיומו של מעשה בית דין.
השימוש בפרוגרמה: שאלה משפטית או שאלה עובדתית?
94. אשר לטענת המערערת כי קביעת השמאי המכריע ביחס לשומה היא קביעה עובדתית מקצועית, שאיננה מעוררת שאלה משפטית, ולכן אין בעניינה זכות ערעור: בית משפט קמא בחן את הטענה ודחה אותה. כך קבע:
"בעניינינו, מטרת השומה המכריעה היתה לקבוע את ההשבחה, שחלה על המקרקעין. השאלה, האם על השמאי המכריע להסתמך על תוכניות מאושרות בלבד או שמא רשאי הוא להסתמך גם על פרוגרמה תכנונית, שטרם קיבלה תוקף, הינה עניין הנוגע לעקרונות השומה, ודבר זה הוא בבחינת שאלה משפטית, שהסמכות לדון בה - במקרה דנן - נתונה לבית המשפט.
--- סוף עמוד 48 ---
בנסיבות העניין, דין טענת המשיבה, כי מדובר בהכרעה שאיננה 'שאלה משפטית' - להידחות" (עמודים 11 - 12 לפסק הדין).
נזכיר, כי הבסיס לטענת המערערת הוא הוראת תקנה 14(ג) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, אשר - בנוסחה אז - קבעה כי ניתן לערער על פרי מלאכתו של שמאי מכריע ככלל בנקודה משפטית בלבד או בטענה כי לצד מן הצדדים לא היה יומו, קרי, בשאלת צדק טבעי; קביעותיו העובדתיות הן איפוא סופיות (ראו רע"א 1994/07 ייזום ניהול וביצוע י.נ.ו.ב. בניה ופיתוח בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה כפר סבא [22.8.07], פסקה ו לפסק דינו של כבוד השופט רובינשטיין).
95. בע"א 2154/17 מנהל מיסוי מקרקעין חדרה נ' רויכמן [9.5.18] [עניין רויכמן] התייחס בית המשפט העליון לקווים המנחים להבחנה בין בעיה משפטית לעובדתית, בערעור על החלטת ועדת ערר לפי סעיף 90 לחוק מיסוי מקרקעין, שלשונו: "על החלטתה של ועדת ערר ניתן לערער בבעיה משפטית לבית המשפט העליון". וכך קבע כבוד השופט הנדל באותו עניין:
"בדיון שהתקיים לפנינו בא כוח המערער הפנה לע"א 266/97 מנהל מס שבח מקרקעין חיפה נ' ווייסמן, פ"ד נז(3) 207, 214 (2003), שאכן דן בקווים המנחים להבחנה בין בעיה משפטית לעובדתית בערעור על החלטת ועדת ערר. ברם, עיון בפסק הדין מוביל למסקנה שאין לפנינו סוגיה משפטית, ואבהיר. פסק הדין בעניין ווייסמן קבע שלושה קווים מנחים לזיהוייה של שאלה כבעיה משפטית. הקו המנחה הראשון הוא 'הצורך בסטנדרטיזציה והצורך במתן תשובה לשאלה שיש להשיב עליה לפי כללים' (שם, בעמ' 215). בענייננו מדובר בחוזה בין שני צדדים, ביחס למקרה קונקרטי. הדגש לא מושם על כלל משפטי. הקו המנחה השני הוא לבדוק 'מהי תכלית ההגבלה של נימוקי הערעור ל'בעיה משפטית' בחיקוק הקונקרטי שאנו מפרשים' (שם, בעמ' 216). בחינת קו זה מובילה למסקנה כי לא מונחת לפנינו בעיה משפטית, ההכרעה עניינה סעיפי חוזה ולא סעיפי חוק. הקו המנחה השלישי בודק את טיבו של הטריבונל שעל החלטתו הוגש הערעור. בענייננו מדובר בוועדת ערר לפי חוק מיסוי מקרקעין, בה יושבים יחד שופטים ומומחים בתחום. על כן יש לתת למונח 'בעיה משפטית' פרשנות מצמצמת (שם, בעמ' 217)" (ההדגשות בקו תחתון הוספו).