--- סוף עמוד 30 ---
עמדת הרוב – בנזק קשה ובלתי הפיך, עד שנמצא (כל אחד מחברי הרוב על פי שיטתו המשפטית השונה) כי אין מקום להורות על ביטול ההכרזה. אולם כאן יש להדגיש, כי בניגוד לעמדתו העקרונית של העותר, המבקש למצוא בדברי הנשיא מ' שמגר בפסק הדין בעניין דנ"א 7015/94 תימוכין לעמדתו לפיה בנקודת הזמן שלאחר הכרזת הקטין כבר אימוץ, השיקול של טובת הקטין הוא "המכריע, המשמעותי והדומיננטי בהחלטה" (סעיף 3 לסיכומיו) – בלא קשר לקיומה של עילת האימוץ, הרי שהנשיא שמגר ראה דווקא להדגיש בסוף פסק דינו (והעותר נמנע מלהתמודד עם הדגשה זו) כך:
"כדי למנוע פרשנות בלתי מדויקת של עניין טובת הילד שהוזכר בחוות-דעתי אבהיר: אין בדבריי דבר וחצי דבר על כך שטובת הילד מייתרת את קיומם של התנאים המוקדמים להכרזת ילד כבר-אימוץ, לא נאמר גם שיש לשקול את טובת הילד בלבד. מה שהדגשתי הוא כי כאשר דנים בשינוי שחל אצל הורה מאז הדיון בערכאה הראשונה, הרי דבר זה נעשה כדין, אך יש בשלב זה לתת את הדעת גם לטובת הקטין, הא ותו לא"
(שם, בעמ' 82; ההדגשות במקור – ח"מ).
עיינו גם: Annete R. Appell, Bruce A. Boyer, Parental Rights vs. Best Interest of the Child: a False Dichotomy in the Context of Adoption, 2 DUKE JOURNAL OF GENDER LAW & POLICY, 63 (1995).
38. ברי איפוא, כי לעתים השינויים שחלו בעניינו של הקטין מאז הוכרז כבר אימוץ כלפי הורהו הינם משמעותיים מאוד, עד כדי כך שהשבתו לידי הורהו, בנימוק שאין (או אין עוד) מתקיימת עילה להכריז על הקטין כבר אימוץ, עומדת בסתירה כה מובהקת לטובת הקטין – עד שאין להתירה. שינוי אופייני כזה הוא העברתו המוצלחת של הקטין לידי ההורים המיועדים לאמצו, באופן שקריעתו מידם רק משום שבהורה הביולוגי חל שינוי מסוים – תסב לקטין נזק בלתי הפיך. אצלנו לא זה המצב, שהרי הקטינה מצויה עדיין בבית הילדים. בכל מקרה, אין משמעות הדבר שבית המשפט שלערעור, שתפקידו לבחון האם צדקה הערכאה הדיונית בקובעה כי נתקיימה עילת אימוץ, יכול להתעלם משאלה זו. עניין זה מביא אותנו לליבת הדיון הנוסף.
--- סוף עמוד 31 ---
האם ובאילו נסיבות ניתן להתחשב בשינוי שחל במצבו של ההורה הביולוגי בשלב הערעור, לאחר הכרזת הקטין כבר-אימוץ כלפיו?
39. בסוף דרכנו בליבון הסוגיה המשפטית הנ"ל אנו מגיעים לשאלה המיוחדת שהועמדה לדיון נוסף, והיא – עצם האפשרות להתחשב בשינוי שחל במצבו של ההורה הביולוגי לאחר הכרזת הקטין כבר-אימוץ, ובהנחה שאפשרות זו קיימת – הנסיבות שבהן תיעשה התחשבות שכזו. ברי כי הדברים שנאמרו עד הנה מהווים את הבסיס העיוני-התשתיתי לתשובתי לשאלה זו, על שני ראשיה. עתה נעבור להיבטים נוספים הכרוכים בסוגיה.