שוב, זה איננו המצב שלפנינו, שבגדרו הקטינה נפגשת רק פעמיים בשבוע עם ההורים המיועדים לאימוץ וקשריה עם אמה עדיין חזקים ביותר.
באופן דומה התבטא בשעתו גם השופט א' גולדברג ב-ע"א 604/89 פלונים נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד מה(1) 156, 162 (1990), דברים מהם מביא השופט מ' חשין בהסכמה, כאילו נאמרו בעניינו של הקטין שבפניו:
"עניין לנו, אם כן, בחוסר מסוגלות הורית של המערערים לדאוג לקטין, אם יוחזר לידיהם, עקב נסיבות חדשות שנוצרו משהייתו הממושכת בבית המשפחה האומנת, ובאפשרות קרובה לוודאי של גרימת נזק רב לקטין כתוצאה מחוסר מסוגלות זו. מכאן שהערכת
--- סוף עמוד 37 ---
המומחית, כי 'קרוב לודאי שאם היום היה צריך להחליט על הוצאת הילד מביתם, בתנאים הנתונים כרגע, לא היתה סיבה לקחת מהם את הילד', אינה רלוואנטית לענייננו. זאת משום שעלינו לבחון את מסוגלותם של המערערים לדאוג לקטין נוכח הנסיבות החדשות שנוצרו בינתיים - וזו אינה קיימת".
המסקנה מן האמור היא זו: אין כל מניעה להידרש לשינוי במצבו של ההורה הביולוגי, ולבחון האם בניגוד להנחתה של הערכאה הדיונית, למעשה היה יכול להתרחש "בעתיד הנראה לעין" שינוי במצבו של ההורה המוליד, שינוי שאף אירע ומלמד על כך שעילת היעדר המסוגלות, על פי סעיף 13(א)(7) לחוק האימוץ (על תנאיה המצטברים) – לא התקיימה, ואיננה מתקיימת. ייתכן, שהשינויים שחלו במקביל במצבו של הקטין הם כה דרמטיים – ובפרט: כי הלה חי כבר עם משפחתו המאמצת באופן שלא ניתן לקורעו עוד ממנה – כך שהשינוי במצבו של ההורה לא יהיה עוד רלבנטי ומספק על מנת לבטל את ההכרזה על הקטין בר-אימוץ. גישה זו דומה במהותה (אף כי לא במתווה הניסוחי שלה) לזו של הנשיא מ' שמגר. פסק הדין, מושא הדיון הנוסף, איננו עומד בסתירה לעמדה זו, שהרי במקרה שלפנינו הקטינה לא נמסרה עדיין להורים המאמצים, והקשר שנוצר ביניהם הוא ראשוני בלבד.
48. יצוין, כי הגישה לפיה ניתן לבחון את מצבו העדכני של ההורה הביולוגי ואת התקיימות העילה שבסעיף 13(א)(7) לחוק האימוץ איננה נוגדת חזיתית אפילו את תפיסתה של השופטת ד' דורנר בעניין דנ"א 7015/94, אלא נסמכת על נקודת מוצא שונה. השופטת דורנר גורסת כך:
"לדעתי, בענייננו השאלה, אם מבחינה דיונית שינוי במצבו של ההורה לאחר מתן פסק הדין של הערכאה הראשונה עשוי לבטל את עילת האימוץ, היא במידה רבה תיאורטית, שכן, לשיטתי, הנזק שבמחדל המשיבה לקיים את חובותיה כלפי הילד שחייב הוצאתו מהחזקתה אינו יכול להימחק" (שם, בעמ' 71).