56. מעבר לנדרש לגישתי אעיר עוד כי אף אם היינו מבקשים לבחון אך ורק את טובת הקטינה (מה שלשיטתי איננו נכון מהבחינה המשפטית כאמור, בשלב בו אנו מצויים) – הרי שאינני סבור שמסקנתו של ד"ר שרי משקפת בהכרח את הנתונים העולים מהדו"ח בכללותו ועל פניה היא סותרת את גישתו של ד"ר שרון, אשר משום-מה לא הובא לדיון בפנינו. מהדו"ח המלא עולה בבירור כי הקטינה זקוקה בשלב זה של חייה לוודאות, ליציבות ולהחלטה מהירה בנושא עתידה, על מנת שתוכל להמשיך ולהתפתח באופן תקין ולשמר את הקשר הטוב שיש לה עם אמה הביולוגית. הנה כי כן ודאות ויציבות עשויים להיות מושגים גם על ידי איחודה עם אמה מולידתה וכך גם עולה מהערכות מומחי "מכון שלם", הגם שלדעתם קיים סיכון לחוסר יציבות בעתיד. מבחינת רצונה של הקטינה, שהיא בת כשבע שנים, בוגרת לגילה נוכח נסיבות חייה הקשות ובעלת רמת אינטליגנציה גבוהה – המומחים סברו כי לא ניתן לומר בבירור היא מעדיפה דווקא אפשרות אחת על פני האחרת, אם כי למעשה, לא פעם הביעה הקטינה רצון להתאחד מחדש דווקא עם אמה הביולוגית, אף שהצליחה גם לקשור קשרים ראשוניים עם ההורים המיועדים לאימוץ. אין ספק כי ילדה זו, שעברה כל כך הרבה בחייה הקצרים ולה פוטנציאל כה גדול, להערכות כל המומחים – זקוקה עתה לקשר הורי חם, אוהב, תומך ומחזק, שאין חולק כי המשיבה רוצה ויכולה להעניק לה. בהקשר זה, לא התרשמתי מדו"ח "מכון שלם" כי ניתן לומר בוודאות שקשר שכזה
--- סוף עמוד 45 ---
יתקיים רק אצל ההורים המיועדים לאימוץ. מובן, כי עברה של האם הביולוגית ותפקודה ההורי – בעייתי, ואולם ד"ר שרון ציין מפורשות כי בסיוע אינטנסיבי קיים סיכוי לשיפור נוסף בתיפקודה ההורי של האם, ואני מניח ומצפה שרשויות הרווחה יירתמו במרץ לעניין על פי חובתם, בצד המעקב שימשיכו לקיים על האינטראקציה שתתקיים בין המשיבה לבין בתה. גם ד"ר שרי ראה לנכון לציין כי הקטינה מתגעגעת לאמה, אוהבת אותה ורואה בה דמות מובחנת ומשמעותית. הוא ציין עוד כי אמנם הקשר עם אמה איננו מבוסס ובטוח, אך היא מייחלת להמשך קיומו (הגם שלהערכתו מדובר בדמות אם המבוססת במידה רבה על פנטזיה ואידיאליזציה). כאן המקום להדגיש כי על אף ההתרשמות החיובית של "מכון שלם" מההורים המיועדים לאימוץ וכל השבחים המגיעים להם על גדלות הלב והחסד שהפגינו כלפי הקטינה בתהליך המתמשך – הרי שהערכתו של ד"ר שרון היתה כי ליציאתם מחייה בשלב זה תהיה השפעה מצערת עבורה, אך הקשר הנוכחי הוא קשר "טנטטיבי" בלבד (עמ' 25 לדו"ח). כך תוארו הדברים מפי ד"ר שרון: