--- סוף עמוד 47 ---
4011/05 דגש סחר חוץ (ספנות) בע"מ נ' רשות הנמלים (מפי השופט רובינשטיין, בפיסקה ז(1); [פורסם בנבו], 11.2.2008); עיינו עוד: אליקים רובינשטיין "על סכנת המדרון החלקלק", משרד המשפטים, פרשת השבוע, גיליון 65; מנחם פינקלשטיין "המדרון החלקלק", עלון השופטים ע"ש השופט ברוך ז"ל, גיליון מס' 4 (2011).
59. אין בכל האמור לעיל כדי לגרוע, כמובן, מהערכתי הרבה להורים המיועדים לאימוץ, שנהגו במכלול ברגישות ובאצילות ונותר לי רק להביע את התקווה שאף להם יימצא בעתיד הקרוב פתרון ראוי.
סוף דבר
60. "קריעת ילד מהוריו קשה היא מקריעת ים סוף", כדברי המשנה לנשיא מ' אלון, ב-ע"א 658/88 פלונים נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד מג(4) 468, 477 (1989). לפיכך לשיטתי אם יש בידי בית המשפט חלופה אפשרית אחרת מתונה יותר, עליו לבחור בה – אפילו בשלב הערעור, וזאת ככל שחלו תמורות בנתונים הרלבנטיים.
61. יש לזכור כי שלמה המלך, החכם מכל אדם, כאשר באו אליו למשפט שתי הנשים הזונות, קבע שהאם המולידה של הילד החי, שתזכה לקבלו, היא זו שנכמרו רחמיה על בנה ואמרה: "תנו לה את הילוד החי והמת אל תמיתהו" (מלכים א', פרק ג', כ"ו). והרי ניתן היה לנקוט בפרשה תנ"כית זו אף פתרון אחר – של מסירת הילד לאימוץ אצל הורים נאצלים (צדדים שלישיים) ולהפריד את התינוק משתי הנשים (בתקופת המקרא נמצאו לעתים פתרונות יצירתיים לנסיבות. כך, למשל, בספר שמות, ב' א'-י"א – מסופר כי משה רבנו, לאחר שנמשה מהתיבה, אומץ במעין "אימוץ-פתוח" על ידי בת פרעה, כאשר אמו הביולוגית מיניקה אותו; עיינו: מאסס (2010) 12). לא כך נהג, כידוע, שלמה המלך, אשר העדיף להפעיל "מבחן פסיכולוגי" – לשם קביעת האם המולידה "האמיתית" והשארת היילוד בחזקתה.
גם המשיבה שלפנינו עמדה במבחן (מקרי) דומה, כאשר מתוך אהבתה העזה לבתה היתה מוכנה אפילו להסכים ל"אימוץ פתוח", בעקבות דו"ח "מכון שלם", כפי שפורש בפניה בתחילה על ידי בא-כוחה. גם מסיבה זו – אם תישמע
--- סוף עמוד 48 ---
דעתי – יש לקיים את פסק הדין, מושא הדיון הנוסף, לבטל את ההכרזה של הקטינה כבת-אימוץ ולהחזירה לרשות אמה, תוך שנזכיר לרשויות הסעד את חובתן להושיט לה סיוע כלכלי וטיפולי, כמקובל. בהקשר זה מהדהדת באזני קריאתה של האם, שהושמעה בדיון, כי היא מייחלת שהדבר יקרה עוד לפני חג הפסח כדי שהקטינה תוכל לסעוד יחד עימה על שולחן סבה בליל הסדר. עשינו איפוא כל מאמץ אפשרי כדי שהדבר יסתייע.