"במידרג זכויות האדם החוקתיות, לאחר ההגנה על הזכות לחיים ולשלמות הגוף, באה ההגנה החוקתית על הזכות להורות ולמשפחה. הזכות לשלמות הגוף נועדה להגן על החיים; הזכות למשפחה היא הנותנת משמעות וטעם לחיים ... זכות זו ניצבת, איפוא, במדרגה נעלה במידרג זכויות האדם החוקתיות. היא קודמת בחשיבותה לזכות הקנין, לחופש העיסוק, ואף לצינעת הפרט. היא משקפת את תמצית הווייתו של האדם, ואת התגלמות הגשמת עצמיותו"
5. עם זאת, מובן הוא שאין מדובר בזכות מוחלטת ויהיו מצבים בהם ניתן לפגוע בזכות זו, ולעיתים אף לשלול אותה באופן מוחלט. כך למשל סעיף 6(3) לחוק היסוד הגרמני שהובא קודם לכן מסייג את הזכות לקשר בין הורים לילדיהם ומורה כי " Children may be separated from their families against the will of their parents or guardians only pursuant to a law, and only if the parents or guardians fail in their duties or the children are otherwise in danger of serious neglect.". ביטוי חוקי ליחסיותה של זכות זו מצוי במשפט הישראלי בחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981. הכרזת ילד כבר אימוץ על פי סעיף 13 לחוק מדגימה קבוצת מקרים בהם המחוקק ראה לנכון לאפשר פגיעה בזכות החוקתית, וזאת לאור אינטרסים נוגדים וזכויות נוגדות, בייחוד זכותו של הקטין.
--- סוף עמוד 52 ---
6. אולם אל לנו לשכוח את טיבו של הקשר בין הורה לילדו. קשר הדם. קשר החיים. קשר הטבע. קשר זה אנו יכולים לנתק באמצעותו של סעיף 13 לחוק האימוץ. אולם בבואנו לנתקו, בין אם באופן מוחלט ובין אם באופן יחסי, עלינו לנהוג בזהירות רבה, ובשים לב לזכות החוקתית של ההורה, אך מאידך גם לזכיותיו החוקתיות של הקטין, האינטרס הציבורי ולעיתים האינטרס ואף הזכות של המשפחה המאמצת, במקרים המתאימים (ראו בע"מ 377/05 פלונית ופלוני ההורים המיועדים לאימוץ הקטין נ' ההורים הביולוגיים, פ"ד ס(1) 124 (2005) (להלן: פרשת ההורים הביולוגיים)). על כן, אף לטעמי יש מקום לפרש את חוק האימוץ והעילות שבסעיף 13 לחוק על בסיס עקרון המידתיות, כפי שמציין חברי השופט מלצר (פסקה 29 לחוות דעתו). בסוגיה זו עקרון המידתיות אינו משמש לבחינה חוקתיות החוק או הפעולה השלטונית. תפקידו אינו לתת תוקף לפגיעה בזכויות האדם החוקתיות על ידי נורמה משפטית תת חוקתית. כוונתי היא למידתיות כעקרון פרשני. זהו האיזון המידתי הפרשני. המידתיות עוזרת לתת מובן לנורמה המשפטית, אשר מגולמת בה פגיעה בזכויות אדם (ראו אהרן ברק מידתיות במשפט הפגיעה בזכות החוקתית והגבלותיה 98, 192 (2010)).