--- סוף עמוד 59 ---
המשפט לענייני משפחה ושל בית המשפט המחוזי יש רלוונטיות וכי יש ליתן משקל מכריע לקיומן של ראיות חדשות, שיש בהן כדי להצביע על שינוי ועל תפנית בכל הנוגע למסוגלות ההורית. בסופו של דבר הגיע, אפוא, השופט הנדל למסקנה כי יש לקבל את בקשת רשות הערעור של המשיבה, לדון בה כבערעור ולקבל את הערעור, כך שייקבע שלא הוכחה בעניינה עילת אימוץ. חבריי, המשנה לנשיאה א' ריבלין והשופט ח' מלצר, הצטרפו בהסכמה לפסק דינו של השופט הנדל. המשנה לנשיאה העיר כי בהעדר חשש לפגיעה בילד הדל שבהורים הוא טוב בעיני הילד מן החזק והשופע שבמאמצים. כן ציין המשנה לנשיאה כי הרף הגבוה שמציב המחוקק להכרזה על ילד או על ילדה כבני אימוץ אינו מתיר, במקרה זה, קביעה כי הוכחה קיומה של עילת אימוץ.
6. פסק הדין המתואר של בית המשפט העליון הוא, כאמור, נשוא העתירה לדיון נוסף שבפנינו שהוגשה ביום 8.3.2011. עם הגשת העתירה הוריתי על עיכוב ביצוע פסק הדין נשוא העתירה, כך שהקטינה לא תועבר לחזקת המשיבה עד להחלטה אחרת. ביום 24.3.2001 החלטתי לקיים דיון נוסף בפסק הדין נשוא העתירה, שיתקיים בפני מותב של תשעה שופטים ויעסוק בשאלה האם ובאילו נסיבות ניתן להתחשב בשינוי שחל במצבו של ההורה הביולוגי בשלב הערעור, לאחר הכרזת הקטין כבר-אימוץ כלפיו. ביום 3.4.2011 התקיים בפנינו הדיון בעתירה, שבו מלבד באי-כוח הצדדים נשמעו גם המשיבה עצמה; המומחה, ד"ר מרדכי שרי ממכון שלם, שמונה על ידי בית משפט זה במסגרת הדיון בבקשת רשות הערעור; הפסיכולוג שמטפל בקטינה בבית הילדים והעובדת הסוציאלית שמטפלת במשיבה בתחנה לטיפול בנפגעי סמים. כן הופיע בפנינו בא-כוח ההורים המיועדים לאימוץ, שביקש כי גם להם תינתן הזדמנות להשמיע את טענותיהם במסגרת ההליך דנן. לא מצאנו לנכון לעשות כן בטרם יוכרע עניין ההכרזה על הקטינה כבת-אימוץ. מטבע הדברים, עניינם של ההורים המיועדים לאימוץ לא עמד כלל לדיון ולא נמסרו לנו פרטים כלשהם ביחס אליהם, מלבד חוות הדעת המקצועיות בדבר התאמתם.
דיון
7. עניינה של הקטינה שלפנינו הוא לכל הדעות מקרה קשה וכואב ועורר בקרבנו התלבטות לא מעטה. במיוחד קשה ההחלטה בבוא בית
--- סוף עמוד 60 ---
המשפט להכריע בהליך המבוסס על עילת האימוץ הקבועה בסעיף 13(א)(7) שאינה נסמכת אך על אירוע שאירע בעבר והסתיים, אלא על הערכת המסוגלות לעתיד, המחייבת זהירות מצד בית המשפט ומטילה עליו אחריות בבואו לקבוע אם מתקיימים התנאים להכרזה על קטין כבר-אימוץ. בעניין שלפנינו עומדת, מצד אחד, המשיבה, שאין חולק כי היא אוהבת את בתה הקטינה ומהווה דמות משמעותית בחייה. הכול מסכימים גם כי המשיבה השקיעה, במיוחד בשנתיים האחרונות, מאמצים ניכרים בניסיון להיגמל משימוש בסמים ולאמץ אורח חיים נורמטיבי. מנגד ניצב העותר, המייצג גם את אינטרס הקטינה, הטוען כי טובת הקטינה והצורך שלה ביציבות ובביטחון אחרי הטלטלות הקשות שעברה בחייה מחייבים בניית קשר יציב של הורות לקטינה, ומטעם זה יש להמשיך בהליכי האימוץ (בכפיפות לכך שאימוצה יהיה אימוץ פתוח והקשר שלה עם אמה, המשיבה, לא יתנתק).