חלוקה זו מקובלת עלי בהיבט העקרוני. עם זאת רואה אני להדגיש כי בעיני שני השלבים הכרוכים בהכרזה על קטין כבר-אימוץ אינם ניתנים לפיצול בחלוקה כה חדה ודיכוטומית. הטעם לדבר הוא בכך שאי המסוגלות ההורית משמעותה, על פי ההגדרה הסטטוטורית, כי "ההורה אינו מסוגל לדאוג לילדו
--- סוף עמוד 65 ---
כראוי", והשאלה מהי דאגה "כראוי" נבחנת אל מול ילד מסוים וטובתו הקונקרטית.
12. באת-כוח העותר טענה בפנינו כי בכל הנוגע לשאלת ההתחשבות בשינויים עובדתיים שחלו במצבו של ההורה הביולוגי בשלב הערעור, ניתן לבחון שינויים אלה רק כחלק משלב המשנה השני בהליך האימוץ, בו עומדת על הפרק שאלת טובת הילד בלבד. עמדה זו הובאה בפנינו כעמדה גורפת וככזאת איני רואה לקבלה. מוכנה אני להניח כי גם בשלב הערעור ניתן להתחשב בהתפתחויות עובדתיות שיש בהן כדי להשפיע על קיום עילת האימוץ ביחס להורה הביולוגי. היינו, לגישתי יש לתת את הדעת לשאלת קיומה של עילת אימוץ (ובכלל זה עילת חוסר המסוגלות לפי סעיף 13(א)(7) לחוק האימוץ) ולשאלת טובת הילד – ככל שהיא כרוכה במסוגלות כלפי אותו ילד – בכל שלבי ההליך המשפטי הנוגע להכרזה על הילד כבר-אימוץ, וכך עד לסופיות ההליך. על כן מסכימה אני עם עמדת חברי השופט מלצר, לפיה אין מניעה להתחשב בנתונים חדשים רלוונטיים בדבר מסוגלותו ההורית של ההורה הביולוגי, המתווספים במועד הדיון בערעור וודאי שיש להתחשב בנתונים חדשים ועדכניים גם בכל הנוגע לטובת הילד; אולם להשקפתי, כפי שתובהר בהמשך, כל עוד אין הכרעה סופית עשוי מרכז הכובד בדיון מבחינת מצבו של ההורה להשתנות ביחס למצב הילד ובמיוחד כך נוכח חלוף הזמן.
13. נקודת המוצא לדיון המשפטי בשאלת ההכרזה על ילד כבר-אימוץ היא עוצמתה הרבה של זכותו הטבעית של ההורה הביולוגי לגדל את בנו או בתו כמיטב יכולתו והבנתו. נוכח מעמדה הרם של זכות זו בשיטתנו המשפטית וחומרת הפגיעה בה במקרה בו בית המשפט מחליט על ניתוק הקשר הטבעי בין ילד לבין הורהו הביולוגי, שאלת מסוגלותו ההורית של ההורה הביולוגי היא רלוונטית בכל שלבי הדיון. לפיכך, ניתן להביא ביחס אליה ראיות חדשות כל עוד היא עומדת לבירור בפני ערכאה שיפוטית כלשהי. מתן אפשרות לערכאת הערעור לשקול במסגרת הדיון בשלב זה את מלוא הנתונים הרלוונטיים - גם אם לא עמדו במלואם בפני הערכאה הדיונית - מבטא את אופיו המיוחד של הדיון השיפוטי בהליך האימוץ. דיון שיפוטי זה מאופיין בדינאמיות הרבה של התשתית העובדתית הרלוונטית נוכח השינויים האפשריים, שאין להתעלם מהם, הן