הנשיא מ' שמגר סקר בפסק דינו באותה פרשה את פסיקת בית משפט זה באשר לסוגית ההתחשבות בשלב הערעור בשינוי מצבו של ההורה הביולוגי בכל הנוגע למסוגלות ההורית. עיון בפסק דינו מעלה כי גישתו בסוגיה האמורה, ששמה את עיקר הדגש על שיקולים הנוגעים לטובת הילד, הייתה דומה במידה רבה לגישת השופטת דורנר, אם כי נראה כי הייתה גמישה מעט יותר הימנה. יפים לעניין זה דבריו הבאים של הנשיא שמגר:
"סיכומו של דבר, מאז חקיקת חוק האימוץ, ניכרת מגמה חזקה לתת את הדעת לשינויים שחלו במסוגלותם של ההורים הביולוגיים לטפל בילדם; לעתים אף יזם בית המשפט הגשת חוות-דעת ותסקירים חדשים ומעודכנים כדי לעמוד על מהותם של שינוים אלה. מגמה זו מעוגנת בשיקולי מדיניות משפטית ואנושית כללית, ומסתמכת על
--- סוף עמוד 68 ---
לשונו של חוק האימוץ אשר סעיף 13(7) שבו קובע את מבחן המסוגלות העתידית ושינוי הנסיבות כחלק מן העילה להכרזת הקטין כבר-אימוץ. ההסתכלות על המצב הצפוי של ההורים בעתיד נבחנת בהתאם לפסיקה האמורה - הן כהערכה מחדש של מצב הדברים כהווייתם בעת ההכרזה על הקטין כבר-אימוץ בבית המשפט המחוזי, והן במסגרת שיקול-דעתו של בית המשפט הדן בערעור לגבי סיכויי העתיד, לאור חוות הדעת והתסקירים המעודכנים שלפניו... הגישה שלפיה אין להעלים עין מהתפתחויות ומשינויים שחלו אצל ההורה או ההורים הביולוגיים מקובלת עליי. היא הוגנת ואנושית... יחד עם זאת, יש להביא בחשבון שבמרכזו של האימוץ עומד הילד. אין מחפשים לילד את המקום הטוב ביותר לגדול בו, ועצם הימצאותם של תנאים טובים יותר מאלה אשר בהם הוא גדל אותה שעה אינו נימוק לניתוקו מהוריו. אולם, משהוכח קיומה של עילה מן העילות המפורטות בסעיף 13 וננקט צעד לקראת אימוץ, כביטויו בהכרזת הילד כבר-אימוץ, אי-אפשר להתעלם ממה שקרה בינתיים עם הקטין. טובתו - ולא רק השינויים אצל ההורים - צריכה לעמוד לנגד עיניו של בית המשפט. כך עולה מסעיף 1(ב) לחוק האימוץ, וכך גם מתבקש ממהותו וטבעו של העניין. על-כן אין די בבדיקת שינויים אצל ההורים הביולוגיים כדי להחליט על יסודם על אתר על החזרת הקטין אליהם, יהיה המחיר הנפשי מבחינת הקטין אשר יהיה. יש לילד זכויות... הוא אינו קניין הוריו. אם אירעה נסיבה מן הנסיבות המצערות שסעיף 13 לחוק מונה אותן, אין תיקון המצב מחזיר את הגלגל אוטומטית לאחור. אי-אפשר למחוק במחי יד את אשר אירע, וצריך לתת את הדעת, היטב ובתשומת לב, למשמעות הדברים מבחינת הקטין" (ראו דיון נוסף פלונית, בעמ' 80).