21. בפסק הדין נשוא העתירה החליט בית משפט זה שלא לאמץ את חוות דעת האמורה. לשיטתי בכך נפלה שגגה בפסק הדין, שלא ייחס משקל מספיק לחוות הדעת המומחה שמונה מטעמו לבחון את מסוגלותה ההורית של המשיבה ואת טובת הקטינה; וזאת בלא שהביא לעניין זה נימוקים בעלי משקל של ממש, כנדרש בהתאם לפסיקתו של בית משפט זה (וראו לעניין זה את פסקי הדין שהובאו בסעיף 16 לעיל). חוות הדעת המקצועית והמעמיקה של מכון שלם לא התעלמה ממשמעות השינויים שחלו במצבה של המשיבה ועמדה על המורכבות והקושי של נסיבות הפרשה שלפנינו. חוות דעת זו הצביעה
--- סוף עמוד 80 ---
בבירור הן על מסוגלותה ההורית החלקית בלבד של המשיבה גם כיום והן על צרכיה הייחודיים של הקטינה. בסופו של דבר, ההמלצה הברורה בחוות הדעת הייתה כי יש להמשיך את הליך האימוץ תוך שמירה על קשר מסוים ומוגבל של הקטינה עם המשיבה במסגרת של אימוץ פתוח. חוות הדעת האמורה, על המסקנות וההמלצות הכלולות בה, כמובן שאינה מחייבת את בית המשפט, שעליו מוטלת האחריות הסופית להכריע בשאלות שלפניו. אולם, במקרה דנן איני מוצאת כי עלה בידי שופטי הרוב בהליך זה להצביע על קיום אותם טעמים נכבדים ובעלי משקל ממשי המצדיקים סטייה מהמלצות הגורמים המקצועיים.
בהקשר זה יצוין, כי לאחר שסיימתי את כתיבת חוות דעתי הובאה בפניי חוות דעתו של חברי השופט הנדל בהליך שלפנינו, ממנה עולה לכאורה כי עמדתם של המומחים לא הייתה חד-משמעית. לאחר שעיינתי בחוות דעתו של חברי מתקשה אני להבין מדוע התעלם הוא מכך שלמרות מורכבות חוות הדעת של מכון שלם המסקנה הסופית בחוות הדעת הייתה, כאמור, כי "החזרתה של הקטינה לרשות האם איננה מספקת את מקדם הביטחון הנחוץ כל כך" (הדגשה במקור – ד' ב'). התייחסות זו למורכבות חוות הדעת, החושפת באופן ראוי לשבח את התלבטויות המומחים השונים, תוך התעלמות מהמסקנה הסופית אליה הגיעו אותם מומחים אינה זוכה להסבר משכנע ומספק בחוות דעתו של חברי. עוד חשוב להדגיש כי גם ד"ר שרי עצמו בדיון שנערך בפנינו ציין במפורש כי: "כאשר עומדת בפניו (צ"ל – בפנינו) קטינה שעברה מה שהיא עברה, במצב הרגשי שהיא נמצאת בו, אנחנו סברנו בסופו של דבר, אנחנו חשבנו שאי אפשר לקחת רמת סיכון במקרה הנוכחי ופה מתחברת המסוגלות ההורית מול טובת הקטינה, אנחנו מדברים על קטינה עם היסטוריה, הילדה הזאת לא יכולה להרשות לעצמה נפילה נוספת, גם אם הסיכון לנפילה נוספת איננו עובר את ה- 50%, אלא הוא מופחת" (פרוטוקול הדיון מיום 3.4.2011, עמ' 6, שורה 18). נראה, אפוא, כי עמדת המומחים בענייננו היא ברורה ומסקנתם היא מנומקת, מבוססת היטב ומשכנעת.