מוסד הערעור נועד לבקר את מלאכת הערכאה המבררת או מלאכתה של הערכאה הערעורית הקודמת (ראו למשל שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד (מהדורה שניה, 2008) עמ' 203-206). מתוקף תפקידה, על ערכאת הערעור, בין היתר, לדון בשאלות המשפטיות שהתעוררו בערכאה קמא. מתקשה אני איפוא לקבל שיהיה דין מהותי אחד לבחינת קיומן של עילות האימוץ התקף כלפי הערכאה המבררת, לצידו של דין מהותי אחר הפועל כלפי ערכאת הערעור. מעבר להגיון הדיוני בכך, לא מצאתי כי בנושא האימוץ קבע המחוקק שיש להחיל דינים מהותיים שונים בדיון לפני ערכאת הערעור לעומת הדיון שהתנהל במסגרת הערכאה המבררת.
לחידוד הנקודה, טול הדוגמא הבאה: נניח כי בתאריך 1.5 ניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה פסק דין הדוחה בקשה להכריז על ילד כבר-אימוץ, בהיעדר עילת אימוץ. ערעור על פסק הדין הוגש מיד, והדיון נקבע לשמיעה כעבור שבוע, ביום 8.5. היעלה על הדעת כי פסק הדין יבוטל, לא מפני שהערכאה המבררת טעתה במסקנה עובדתית או משפטית, אלא מפני שסוגיית האימוץ נבחנת באופן משפטי אחר בגלגול השני? אם השוני בערכאה הוא הגורם הגורר את בחינת העניין בצורה אחרת – להבדיל ממשמעות חלוף הזמן, כפי שיוצג – אזי אין הבדל אם עברו שבוע או שנתיים מהכרעת בית המשפט לענייני משפחה.
מסקנתי היא, שכפי שטובת הילד אינה עילה בפני עצמה לצורך הכרזה על קטין כבר-אימוץ בהליך שמתנהל לפני בית המשפט לענייני משפחה, הוא הדין בפני בית המשפט המחוזי או בית משפט זה, בשבתם כערכאת ערעור בזכות או ברשות. הדין אינו משתנה. המיקוד הוא בעילת האימוץ, ולא בטובת הילד כמבחן עצמאי. כל תוצאה אחרת איננה מתיישבת, לדעתי, עם הוראות הדין.
--- סוף עמוד 125 ---
5. עד כה נידונה האפשרות לקיומו של שינוי בדין בין שלב המשפט לבין שלב הערעור. לדעתי, דין אחד יחול על שני השלבים. ומה באשר לשינוי בתשתית העובדתית? סוגיה זו מתעוררת בהליכי ערעור שונים. במודל הטהור של ההליך הערעורי, על ערכאת הערעור לדון בהכרעת ערכאה קמא כפי המצב ביום הדיון. הן מבחינה עובדתית והן מבחינה משפטית. זאת כאילו "מצלמים" את המציאות באותו היום, ועל בסיסה קובעים אם שגה בית המשפט אם לאו. הקושי במודל זה נעוץ בכך שהחיים אינם תמונה שקפאה רק מפני שצד החליט להגיש ערעור. טול לדוגמא מקרה בו נפסקו פיצויים על פי חוק הפלת"ד, ועד לשמיעת הערעור חל שינוי ממשי במצבו הרפואי של הניזוק. דוגמא אחרת – נאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות. בשלב הערעור ראיות ד.נ.א חדשות מבססות את המסקנה כי הנאשם חף מפשע.