אסור שגורלו של קטין זה יוכרע בשל השקפת עולם על מעמדם העודף של הורים טבעיים בשל 'קשר הדם', ללא כל קשר לטובתו, ואסור שגורלו יוכרע על-יסוד תפיסות עולם ערכיות בזכות או בגנות מוסד האימוץ.
57. דומה, כי אין מחלוקת שבענייני אימוץ, כאשר נשקלת טובתו של קטין, ניתן לה משקל מכריע (השופט מצא בע"א 546/89, לעיל). בפסיקת בית המשפט העליון ניתנו לכך ביטויים שונים, שתוכנם זהה. החל מ-"שיקול דומיננטי" (השופט ברק בע"א 577/83, לעיל, 471), "שיקול מרכזי" (השופט זמיר בע"א 2075/96 פלונים נ' היועץ המשפטי פ"ד מט(5) 476, 479), "אמת המידה הרצויה היחידה" (הנשיא
--- סוף עמוד 35 ---
שמגר בע"א 3063/90 פלוני נ' היועץ המשפטי פ"ד מה(5) 837, 847) וכ"שיקול על" (השופט אלון בע"א 310/82 פלונית נ' היועץ המשפטי פ"ד לז(4) 421, 425).
מהו תוכנו של מושג "טובת הילד" בנושא האימוץ ועד כמה הינו "מבחן גמיש, רחב ובלתי מוגדר, הממלא תוכן על-ידי בית המשפט על-פי הראיות שלפניו ועל-פי שיקול הדעת השיפוטי שלו" (השופטת שטרסברג-כהן בע"א 2266/93 פלונים נ' אלמוני, פ"ד מט(1) 221, 268)?
אם נסקור את הפסיקה הנוגעת לאימוץ קטינים נוכל להבחין בכמה גורמים מרכזיים, שהשפיעו על הפסיקה בבואה להגדיר את "טובת המאומץ".
(א) "יסוד חשוב בטובתו של קטין הוא המשכיות, התמדה וקביעות היחסים שבינו לבין הגורמים המטפלים בו" (הדגשה שלי – ס.ר.) (ע"א 577/83, לעיל, 474).
(ב) לממד הזמן יש חשיבות כיוון ש"תחושת הזמן אצל קטין שונה מתחושת הזמן אצל מבוגר, ומה שנראה תקופה קצרה אצל מבוגר עשוי להתקבל כנצח אצל הקטין" (שם, 475).
(ג) לניתוק מהורות פסיכולוגית מיטיבה יש נזק נפשי רב לקטין ונזק זה גדל ככל שהקשר להורים הפסיכולוגיים הינו טוב וככל שהקטין מצוי בידיהם תקופה ארוכה, יחסית לחייו (שם, 281). וכן: "תקופה זו בחייו של הקטין משמעותית ביותר לקשירת קשרי אימון ראשוניים, ופרידה בתקופה זאת עלולה להיות נקודת מפנה, אשר תהווה סכנה להתפתחותו בעתיד" (ע"א 546/89, לעיל, 197).
(ד) למאפיינים מיוחדים של הקטין, כמו גילו, קיום מחלה, או היותו בעל צרכים מיוחדים, יש לתת משקל ראוי (ע"א 3036/90, לעיל; ע"א 438/93 פלוני נ' היועץ המשפטי (לא פורסם); ע"א 594/84 פלונית נ' לשכת העבודה והרווחה, פ"ד לט(2) 570).
(ה) בקביעת טובתו של קטין, יש לקחת בחשבון שיקולים של טווח קצר ושיקולים של טווח ארוך, ובדרך-כלל ראוי שבית-משפט "יוציא את השמא מפני הברי" (ע"א 622/87 פלונית נ' היועץ המשפטי פ"ד מב(1) 624 633).