למעשה, גם גב' אופנהיימר בחוות דעתה מאשרת כי "אחד הקשיים העומדים בפני מי שאמור להכריע בנושא זה הוא דווקא ההתקשרות הטובה של הילד. אז הניתוק מהסביבה נראה כואב יותר ומקשה על קבלת החלטה כזו, שכן לא מדובר כאן ב"הצלה" אלא בפעולה יזומה של פגיעה" (עמ' 12 לחוות דעתה).
למרות שגב' אופנהיימר איננה מתעלמת מהנזק הצפוי, הרי לדבריה טיפול והדרכה להורים יוכלו לרפאו בטווח הארוך (עמ' 12 לחוות-דעתה). את מסקנתה תומכת גב' אופנהיימר בכך, שילדים שגדלו בשנת חייהם הראשונה בתנאים מקפחים, ולא רכשו כישורים של התקשרות, השתקמו אם גדלו בסופו של דבר בבית טוב, שנענה לצרכיהם (עמ' 12 לחוות דעתה).
ההשוואה זו איננה רלבנטית לדיון שבפנינו, שכן העברתו של קטין זה איננה מהורות מזיקה להורות סבירה או מזיקה, אלא מהורות מטיבה, שיצרה אצלו אמון בסיסי בבני אדם והתקשרות בטוחה, אל הורות שטיבה עדיין איננו ידוע.
אני סבורה כי ד"ר וייל וד"ר סיטון צודקים בדבריהם, כי "ההצדקה היחידה מנקודת המבט של טובת הילד לניתוקו של קשר ראשוני זה הוא באותם מקרים שבהם הילד איננו זוכה לטיפול לו הוא זקוק, או במקרים של הזנחה או התעללות. במקרה זה ראוי לנתק את הקשר הראשוני, על מנת להבטיח את
--- סוף עמוד 48 ---
שלומו ורווחתו של הקטין במסגרת טיפולית חלופית, שיכולה לכלול בין היתר משפחה אומנת, מעון או אף אימוץ. ככל שמתארך משך ההתקשרות שבין פעוט להורים הפסיכולוגים, שבמחיצתם הוא גדל, כך גובר הסיכון הכרוך בניתוק הקשר ביניהם" (עמ' 9 לחוות דעתם. ההדגשה שלי. ס.ר.).
76. מאחר שהמומחים אינם חלוקים בשאלת הנזק הצפוי אלא רק בסוגיית האפשרות לרפאו או למזערו, ומאחר שלבית המשפט אין הכלים המקצועיים להכריע בסוגיית תקפות כל אותם עשרות או מאות מחקרים, שרק חלק זעיר מהם הוצגו בפנינו, אפנה לפסיקת בית המשפט העליון בענין זה.
בפסיקה ניתן משקל רב לסוגיית הנזק, שאיננו רק בגדר "שמא", בקובעה, כי ככל ששהותו של קטין אצל הוריו המיועדים לאמץ ארוכה יותר וככל שהוא קשור אליהם בקשרים טובים, כי אז הטראומה הצפויה לו גדולה יותר.
עוד קבע בית המשפט העליון, כי קטין, המנותק מהוריו הפסיכולוגיים, איננו ככל קטין אחר (ע"א 577/83, לעיל, עמ' 480). פסיקה זו מתיישבת עם דעת כל המומחים בתיק זה, כי העברתו של הקטין להוריו הביולוגיים תהפוך אותו בין לילה, מקטין המתפתח באופן נורמלי לקטין בעל צרכים מיוחדים.
77. פן אחר הנובע מהפסיקה בסוגייה זו, קשור להשקפת עולם רחבה יותר הבאה מתוך נקודת המבט של הילד, והיא, שלא יהיה זה צודק שהילד יעבור חוויה כה טראומטית, רק משום שאמו ויתרה עליו ולא שיתפה בכך את אביו.