אם אכן יתממש הניבוי הסטטיסטי, סבורה ב"כ היועץ המשפטי, בהסתמך על חוות-דעתם של ד"ר וייל וד"ר סיטון, כי ההתקשרות הטובה של הקטין אל הוריו המיועדים לאמצו היא אשר תסייע לו להתגבר על האובדן, אם יקרה.
בנוסף לכך, התייחסה ב"כ היועץ המשפטי לחשש, שהעלתה האפוטרופא לדין, באשר לכוחותיה של האם המיועדת לאמץ לגדל בעצמה את הקטין, אם חו"ח ילך האב המיועד לאמץ לעולמו. זאת, בהסתמך בעקר על מבחני 'פיל"ת', שנערכו לאם המיועדת לאמץ במסגרת הליך אישור בני הזוג כמשפחה מאמצת, על-ידי השרות למען הילד.
לדבריה, בהסתמך על עדותם של ד"ר וייל וד"ר סיטון בבית המשפט, יש לאם המיועדת לאמץ כוחות להתמודד עם אובדן, בהיותה אשה בשלה ובוגרת, שכבר התמודדה בעבר עם מצבים קשים בצורה טובה.
התרשמותם זו של המומחים מעוגנת בראיון הקליני שנערך עימה, באנמנזה, במידע המצוי בתיק השרות וכן באינטראקציה בינה לבין הקטין. התרשמותם מעוגנת יותר ביכולותיה ההוריות של האם המיועדת לאמץ מאשר במבחני 'פיל"ת', שהם בבחינת חיזוי וניבוי בלבד. לדבריהם, גם המבחנים עצמם אינם תומכים בהשערת האפוטרופא לדין, שכן "הציונים המופיעים בהם מלמדים על הורות סבירה" (עמ' 159 לפרוטוקול).
82. האפוטרופא לדין וב"כ ההורים הביולוגיים בסיכומיהם חולקים על ממצא זה של המומחים, אשר לדבריהם העדיפו את המציאות על פני חיזוייה, וזאת על-יסוד
--- סוף עמוד 53 ---
מבחנים פסיכולוגיים הנערכים כדבר שבשגרה בסוגיות הקשורות בדיני הורים - ילדים.
83. עמדת המומחים בנושא זה מקובלת עלי כדעה מקצועית, שאין בה כדי לשלול את תקפותם של מבחנים פסיכו-דיאגנוסטיים, אלא יש בה כדי להבהיר, שמבחנים אלה אינם חזות הכל, ופעמים רבות תיפקודם בפועל של הורים נותן אינדיקציה טובה יותר לכושר הורותם מאשר ניבוייה על-יסוד מבחנים השלכתיים ואחרים (ראו לעניין זה את מאמרו של פ' ד' שטיינהאור, "הערכת כושר הורות" חברה ורווחה (תשמ"ו - 1985) בעמ' 141 וכן י' צ' צדיק "איך להעריך מסוגלות הורית", רפואה ומשפט (ספר היובל, 2001), 328, 333).
84. לסיכום סוגייה זו, של השלכת בריאות האב על יישום הזכות להתפתחות, כחלק מ"טובת המאומץ" -
למרות מחלותיו, הוא תיפקד בצורה המעוררת כבוד: עבד, רכש מקצוע חדש, עסק בספורט, טייל ונישא לאשתו. על-פי כל חומר הראיות המצוי בידינו אין כל דופי בתיפקודו היומיומי. גם תיפקודו כאב לקטין לא נפגע, ולמרות הטיפולים הוא משמש דמות משמעותית לקטין: מאכיל אותו בבוקר, מחליף לו חיתול, משחק עימו ומביא אותו למעון בבוקר, ובערב רוחץ אותו ומקריא לו סיפור לפני השינה (תסקיר פקידת הסעד אביטל רוזנברג מיום 14.9.04 ודוח המומחים). מצבו ההתפתחותי של הקטין, כפי שנחזה על-ידי כל המומחים וגם על-ידי האפוטרופא לדין, מעיד על-כך, שהנתינה, גם מצד האב המיועד לאמץ, היא שגרמה לו לשגשג.