112. בעת מינוי האפוטרופא לדין היה הקטין כבן שנה. בשל גילו הצעיר וחוסר יכולתו להביע את רצונו, תפקידה של עו"ד יששכר היה להגשים את קידום טובתו. היינו
--- סוף עמוד 69 ---
את מכלול הזכויות, הצרכים והאינטרסים שלו וכך להעניק לו קול בהליך (ראו דוח ועדת המשנה לייצוג נפרד לילדים בהליכים אזרחיים, עמ' 93 – 115).
קושי הרובץ לפתחו של מי שמייצג קטינים רכים בשנים נעוץ בשאלה, מהם הקווים המנחים את פעולתו ומהו היקפה. הספרות המקצועית עוסקת בניסיון ליצור כלים מתאימים לאפוטרופוס לדין, על מנת שהעמדה שתוצג על ידו תיבנה לא על יסוד מערכת ערכיו בלבד, היינו, כיצד הוא תופס את טובת הילד, אלא בצורה מובנית יותר. אי לכך, אף הציעה הוועדה לאמץ מתכונת לפעולה משותפת של האפוטרופוס לדין עם יועץ טיפולי (ראו עמ' 93-114 לדוח וועדת המשנה, ובמיוחד בעמ' 114).
על הקושי של המייצג, עמדה המלומדת Jean Koh Peters, באומרה:
"We often become victims of our own counter-transference: our own conclusions about what an adult lawyer for a child should do or what a client’s best interests are, based on our own values and experience.
Indeed, with no clear guidance about our professional duties and the task of working with a child during some of the most emotionally painful circumstances that can face a child , a parent, and a family, our own values and experience may emerge as our strongest guides” (J. K. Peters, Representing children in child protective proceedings: Ethical and Practical Dimensions (1997) page 44).
113. בהליך שלפנינו, הצד היחיד שפעל במסירות וללא ליאות בשם טובתו של הקטין, ובשמו בלבד, היתה האפוטרופא לדין. אילולא פעילותה המקצועית של עו"ד יששכר לא היה נחשף בפנינו מידע מהותי על אודות ההורים המיועדים לאמץ, ובמיוחד מצבו הרפואי של האב המיועד לאמץ. מידע זה לא היה בפני בית-משפט קמא, שכן
--- סוף עמוד 70 ---
הוא לא היה מצוי ברשותם של ההורים הביולוגיים – בשל חסיון ההליך, וטוב שכך - ואילו ב"כ היועץ המשפטי, בשל ניגוד אינטרסים או מתוך רצון לשמור על חסיון ההליך, לא מצא לנכון לחושפו.
במהלך הדיונים בפנינו טענה האפוטרופא לדין כי התייעצה עם מומחים שונים מתחום הפסיכולוגיה וכן עם מומחים רפואיים, שעזרו לה בגיבוש עמדתה (על התייעצות אפוטרופוס לדין עם מומחים ראו Peters, לעיל, עמ' 132 – 140). עם זאת, היא לא מצאה לנכון להביא חוות דעת או עמדה אחרת בפנינו או לבקש לעשות כן. יש לברך על ההתייעצות עם מומחים אלו, אך משלא ידענו מי הם, מה דעתם ועל מה ביססו אותה לא ניתן לייחס לכך משקל כלשהו.