יחד עם זאת, ספק רב בעיני אם ניתן, באחריות מלאה, לקבוע כי השארת הקטין בבית ההורים המיועדים לאמצו תואמת, אל נכון, את טובתו. נראה לי, הן מניתוח
--- סוף עמוד 82 ---
חוות דעת המומחים והן משיקולים שמקורם בהגיון ובניסיון החיים, כי יש לדחות את הערעור ולהשאיר על כנה את קביעת בית משפט קמא, לפיה בטלה הכרזת הקטין בר אימוץ כלפי אביו. קביעה אשר הפועל היוצא ממנה הוא, ככל הנראה, כי יש להחזיר את הקטין לבית הוריו הביולוגיים.
אין מחלוקת כי ההורים המיועדים לאימוץ העניקו לקטין הורות פסיכולוגית מיטיבה, ספקו לו את כל צרכיו הנפשיים והפיזים, ונקשרו בינם לבין הקטין קשרים מטיבים התורמים להתפתחותו התקינה.
אין גם ספק כי פגיעה ב – attachment, בשלב זה של התפתחות הקטין, וניתוקו מדמויות מטפלות ראשוניות, עלולים לגרום לקטין נזק.
יחד עם זאת, כאמור, סבורה אני כי בענייננו יש לתת את הדעת לגורמים נוספים, אשר בהצטברם מכריעים את הכף לכיוון החזרת הקטין לבית הוריו הביולוגיים.
אין מחלוקת כי חוות דעתם של ד"ר סיטון וד"ר וייל היא חוות דעת מושקעת ומשקפת ידע רב. המומחים מציינים בחוות דעתם כי לצורך קביעותיהם התבססו על החומר שמצאו בתיק השירות לילד, פגישה בת שעה עם ההורים המיועדים לאמץ, פגישה בת שעה אחת בגן הילדים וראיון קליני בן שעה וחצי.
בהתייחסם למחלתו של האב המיועד לאמץ, קבעו המומחים:
"כשאנו באים לסקור את הסיכונים שבחלופה זו עלינו לציין את נושא מצבו הבריאותי של האב, שנזקק לדיאליזה. עם זאת מצאנו בתיק שהומצא לנו ע"י השרות למען הילד, שבדק את הנושא הבריאותי, שניתנה חוות דעת ע"י שני פרופסורים המומחים לנושא הספציפי, ואלה הביעו את דעתם כי מצבו הבריאותי של האב אינו מהווה מכשול למסוגלותו ההורית, ואף אינו מסכן את תוחלת החיים שלו".
(עמ' 10 לחוות הדעת).
בתשובות לשאלות ההבהרה השיבו המומחים בענין זה:
"למיטב ידיעתנו ולפי החומר שהומצא לנו, אב המשפחה המועמד לאמץ חי חיי שגרה נורמטיביים ואף עובד. הוא נוכח בבית באותן שעות שבהן הילד נמצא בבית, קרי בבקר, (הוא זה שמביא אותו לגן) וכן בערב...איננו רופאים ואין לנו כלים לבדוק האם חוות הדעת הרפואית אמינה. יתר על כן, לא התבקשנו לעשות זאת. הרופאים שנתנו את חוות הדעת, הינם רופאים בכירים בשטח עליו נשאלו ואין
--- סוף עמוד 83 ---
לנו יסוד לפקפק באמינות חוות דעתם...חווה"ד הרפואית התייחסה למצבו הבריאותי של האב המיועד לאמץ ולא למסוגלותו הפסיכולוגית. מסוגלות זו נקבעה ע"י הבדיקות הפסיכולוגיות שהוא עבר, ע"י ראיון סוציאלי, ע"י הראיון הקליני שאנחנו ערכנו ובדיקת האינטראקציה, ומעל לכל ע"י "מבחן התוצאה" במעשה, שלפיו ראינו פעוט מפותח בהתאם לגילו מכל הבחינות, וזאת לשביעות רצונם של כל הצדדים. עד כמה שאנחנו יכולנו לעמוד על שגרת יומו של האב, של הפעוט ושל המשפחה כולה, היא איננה מופרעת ע"י טיפולי הדיאליזה שהאב מבצע בעצמו, ואיננה פוגעת בכושר הפרנסה שלו, או בפניות ובזמינות שלו כלפי הילד. לכן, כל הציטוטים אינם רלוונטיים. גם שאלת מותו של האב המיועד לאמץ איננה רלוונטית כאן, כאשר היא נשללת (ככל שניתן לנבא) על ידי חוות הדעת הרפואית, ביחס לבעייתו הבריאותית הספציפית, ומעבר לה מצבו של האב הוא ככל בן-תמותה אחר".