--- סוף עמוד 90 ---
חייו של האב המיועד לאמץ קוצרה, ככל חולה במחלה של אי ספיקת כליות סופנית המטופלים בדיאליזה, בהשוואה לאוכלוסייה הבריאה. במקרה דנן, העריך דר' שוורץ את תוחלת חייו של האב המיועד לאמץ בכ-7 שנים.
הערכה זאת התבססה על מחקרים שונים וכן על הנסיבות הרפואיות המיוחדות של האב המיועד לאמץ, לרבות התפתחות המחלה ונסיונות אלו או אחרים שבוצעו בעבר, הכול כפי שפורט ע"י השופטת רוטלוי.
7. קביעה זאת, חייבה, כמובן, פנייה חוזרת למומחים, על מנת שאלו יחוו דעתם אם יש במסקנות המומחים הרפואיים הנוספים שמונו, לשנות או להשפיע על חוות דעתם. יצויין כי המומחים אף הם סברו כי לאחר מתן חוות הדעת הראשונה, יש מקום להעביר לעיונם חומר רפואי זה או אחר, על מנת לבחון אם יש מקום לשינוי מסקנתם.
8. בחוות דעת משלימה קצרה, ציינו המומחים:
"התחבטנו מאוד ביחס למשקל שיש לתת לחות דעת זו, במאזן סך כל המרכיבים של כל חלופה: מה עדיף? רציפות הקשר עם זוג הורים פסיכולוגים מיטיבים, שהילד משגשג ומתפתח כראוי ומפנים יחסי אוביקט בריאים, אך מאידך, עלול להתייתם כשיהיה כבן 8, לעומת שבירת הקשרים הפסיכולוגיים שכבר התפתחו עם ההורים המועמדים
לאמץ, והעברתו (בעצם אימוצו מחדש) להורים הביולוגיים, שכל אחד מהם מאופיין בקשיים אישיותיים משלו, ועתיד המערכת הזוגית ביניהם איננו בטוח."
המומחים עונים לשאלה זו כדלקמן:
"אחרי מחשבה רבה, הגענו למסקנה שאמנם הפער בין שתי החלופות הצטמצם במידת-מה לאור חוות-הדעת הרפואית, אך בסופו של דבר החלופה של הישארות אצל ההורים המועמדים לאמץ היא העדיפה..."
כך הם מסבירים את המשקל הנכבד שהם נותנים ליציבות של הקשרים שנעשו וייעשו, אשר יאפשרו לקטין להתמודד עם משברים, כולל פטירה ח"ו, תוך שהוסיפו "למרות הקשיים, קרוב לוודאי שהקשר עם האם והמשפחה המורחבת יהיו רציפים ויציבים".
--- סוף עמוד 91 ---
המסגרת הנורמטיבית:
9. בהתאם לפסק הדין, נקודת המוצא לדיוננו כי בקשה לביטול הכרזת הקטין כבר אימוץ, מצוייה במסגרתו של שלב המשנה השני שבשלב הראשון. לעניין זה, דומה בקשה שכזו לבקשה של הורה לחזור בו מהסכמתו שניתנה לאימוץ ילדו.
בשלב זה:
"הזכות של ההורים כלפי הילד מאבדת את מקום הבכורה שלה, בהתנגשות עם טובת הקטין עצמו" (פסקה 32), בנוסף:
"בינתיים, נפל דבר בחייו של הקטין. הוא נמצא בטיפולה של משפחה המיועדת לאמצו, אליה הגיע לאחר שנוצרה עילת אימוץ כדין והזיקה המשפטית להוריו נותקה. לא ניתן להתעלם מהתפתחויות אלה בחייו של הקטין ובחייהם של ההורים המיועדים לאמצו. יש לתת משקל למערכת הנסיבות הנפשית והרגשית שנוצרה בינתיים אצל הקטין וסביבו" (פסקה 33).