"זאת ועוד: בקביעת טובתו או נזקו של הקטין יש לקחת בחשבון הן שיקולים של טווח קצר והן שיקולים של טווח ארוך. יש הגורסים כי בשל הקשיים המעשיים מן הראוי הוא להתחשב אך בשיקולים של הטווח הקצר. זו דעתם של גולדשטיין, פרויד וסולניט.... זו גישה ערכית , שאין אני מוכן לקבלה במשפטי אימוץ. החלטת האימוץ קובעת את גורלו של הקטין לכל ימי חייו, ועל-כן יש לבחון אגת השפעתה על התפתחותו של הקטין לכל ימי חייו. עם זאת, מטבע הדברים הוא, שכככל שהעבר הוא קצר יותר – בשל גילו הצעיר של הקטין – והעתיד רחוק יותר, המשקל, שניתן לייחס לגורמים עתידיים, הוא קטן יותר. עם זאת, אין להתעלם מהם".
עוד הוסף בהמשך בעמ' 474 כי החזקה הינה כי טובתו של הקטין אצל הוריו הטבעיים, דהיינו אותו 'קול הדם'. עם זאת יכול וחזקה זאת תיסתר לרבות "ייתכן שהעברתו אליהם תגרום לו נזק, שאינו שקול כנגד הטובה האמורה...".
11. עד כאן השיקולים הכלליים. אולם מהראוי להוסיף, כי מעת שדנים אנו בעניין ערכי, יש מקום להזכיר כי העילה להכרזת ילד כבר אימוץ, שבסעיף 13(1) לחוק האימוץ, שונה היא ממרביתן של העילות האחרות שבסעיף האמור.
12. בדנ"א 7015/94, לעיל, בוחן כב' השופט חשין את העילות השונות שבסעיף 13 לחוק האימוץ וכך המה דבריו:
"אשר לעילות לגופן, כולן עד לאחת טובלות הן ב'אינטרס' הקטין, ואינטרס הקטין הוא שנופח בהם רוח חיים. ואין פלא בדבר. הוראות סעיף 13 לחוק עניינן באותה נקודת שבירה, באותו רגע בחיי המשפחה שבו עומד הקטין להינתק מכוח הכבידה של הוריו (ואולי כבר נותק) ולהיעלם בחלל. לשון אחר: עניינו של החוק כאן הוא בקטין שהוריו קיפחו את זכויותיו עד כדי שחיקתן. אין פלא בדבר אפוא, ש'אינטרס' הקטין הוא במרכז... הוראות סעיף 13
--- סוף עמוד 94 ---
עניינן בהורים שאינם ממלאים את חובותיהם כלפי ילדם, בהורים המקפחים את זכויותיו של ילדם ופוגעים אנושות באינטרס שלו לבית ולמשפחה. הורים מקפחים אלה, בא החוק ומורה על קיפוח זכויותיהם שלהם; ובעצם, ניתן לומר שההורים הם במו ידיהם קיפחו את זכותם כלפי ילדם" (עמ' 106. ההדגשות שלי - י.ש.).
עוד הוסיף השופט חשין כי למעשה העילה שבסעיף 13(7) לחוק האימוץ היא מעין עילת מסגרת ואילו העילות האחרות המנויות בסעיף 13, ניתן לראותן כנגזרות ממנה רעיונית. השופט חשין מפנה לעילות שבס"ק (2), (4), (5) ו-(6) לסעיף 13.
עם זאת, אין הוא מפנה לאותה עילה שבס"ק (1) לסעיף 13. כך גם בעמ' 113 בנתחו את העילות של סעיף 13 לחוק האימוץ, מפנה הוא לאותן עילות שעניינן: