14. מושכלות יסוד הן כי פרשנות החוק היא פרשנות תכליתית. לעניין זה נאמר בבג"צ 47/83 (תור אויר לישראל בע"מ נ' יו"ר המועצה לפיקוח על הגבלים עסקיים, פ"ד לט(1) 169, 174-175 (1985), כדלקמן:
"משמעותן של מלות החוק לא באה להן מאליה, אלא הן זקוקות לפירוש. כל אחד מאתנו עוסק כל העת בפירוש. כל טקסט מצריך פרשנות, וכל חוק מצריך פרשנות... עליו (על הפרשן – ד'ל') לבחור באותה אופציה לשונית, המגשימה את תכלית החוק. הוראת חוק אינה חסרת כיוון או מטרה. הנורמה החקוקה היא נורמה תכליתית. "החוק הוא יצירה נורמאטיבית, הבאה להגשים תכלית חברתית, והוא ביטוי למדיניות. על הפרשן לחשוף, מבין קשת האפשרויות הלשוניות, אותה משמעות אשר תגשים את מטרת החוק" (ד"נ 40/80, בעמ' 715). "חוק הוא מכשיר לשם ביצועה של מטרה תחיקתית, ולכן הוא צריך פרשנות לפי המטרה הגלומה בו" (ע"א 481/73, בעמ' 516 - השופט זוסמן). "ראוי לו לשופט, בבואו לפרש את החוק לשאול את עצמו : חוק זה איזו תכלית נורמטיבית, חברתית, הוא מבקש להשיג" (השופט ד' לוין בע"פ 71/83, בעמ' 770). על מטרת החוק ותכליתו ניתן ללמוד ממקורות שונים. החשוב והעיקרי שבהם הוא לשון ההוראה הספציפית הדורשת פירוש, אך הוראה זו אינה קיימת בבדידותה. נקבע לה מקום בחוק, ומיקום זה הוא אמצעי לפירושה. מבנהו הכללי של החוק מסייע גם הוא לפירושו, כמו גם מיקומו במערך החקיקה הכללי. כל אלה הם מקורות חשובים ועיקריים, אך לא יחידים. כל שאלה פרשנית נפתחת בחוק, אך אינה מסתיימת בו. המוח האנושי חייב לקלוט כל מידע שהוא רלוואנטי וליתן לו משקל על-פי אמינותו...".
בהתייחס לאלו, אין להניח כי המחוקק צפה או שכוונתו היתה כי משנדרשת בדיקה גנטית לקביעת אבהות המערערים לגבי קטינים שאין להם אם או אב, וממילא אין להם בני משפחה כלשהם, יש צורך בפרוצדורה של מינוי אפוטרופוס או עורך דין שיגן על זכויותיהם. מכל מקום, על פניו נראה כי סעיף 28ו(ב) נועד למקרים בהם קיים ניגוד אינטרסים בין עמדות הצדדים לבין טובתו של הקטין. לא כן בענייננו, זכותו של קטין לדעת את מוצאו היא זכות יסוד – "לקטין גם כן הזכות לכבוד האדם... בין היתר, רשאי הוא, לשם שמירת כבודו האישי והאנושי ולשם הבטחת זכויותיו על פי הדין האישי ועל פי דיני הקניין, שלא לרצות להיחשב לבן בלי אב ידוע, אלא לדרוש לדעת מי אביו" (דברי הנשיא מ' שמגר, ע"א 5942/92 פלוני נ' אלמוני, פ"ד מח(3) 837, 843-844 (1994)).