48. מילים אחרות, כאשר הידרוסלפינקס בהדמיה הוא "enlarged enough to be visible", אזי הוא עלול להשפיע על סיכויי השרשת עוברים ובמקרה כזה, נכון לכרות החצוצרות לשם מיגורו. ואולם, כאשר הידרוסלפינקס אינו מודגם בהדמיה, ממילא אין הוא מסכן את השרשת העוברים.
49. ד"ר חילו אישר עובדות אלו. ראה תשובתו לשאלת עו"ד קרת:
"ש. סליחה דר' חילו, המסקנה של המאמר הזה שזה מאמר עם בסיס נתונים רחב ביותר"it is concluded that a preventive salpingectomy can be recommended for patients with hydrosalpinges enlarged enough to be visible on ultrasound and in particular for those affected bilaterally.
ת. נכון. את קוראת את המסקנה הסופית" (עמ' 54 לפר' מיום 15.2.16, ש' 10-15).
50. ד"ר חילו אישר מסקנות דומות ממאמר נוסף, של ויט, אותו צירף לחוות דעתו ואשר כותרתו מלמדת על מסקנתו ולפיה, הידרוסלפינקס הוא בר השפעה רק כאשר ניתן להבחין בו בהדמיה:
"ש. אוקי. ובוא נסתכל על מאמר נוסף של ויט ... דרך אגב מה הכותרת של המאמר הזה של ויט שאתה מדבר עליו? אולי תגיד.
ת. Only hydrosalpinges visible on ultrasound are associated with reduced implantation and pregnancy rates after in-vitro fertilization.
ש. זה השם של המאמר. זאת אומרת זו המסקנה, זה מה שהמאמר הזה אומר לנו. נכון?
ת. כן" (שם, ש' 19 ואילך).
51. לשאלה אם יש מאמר שמציג עמדה סותרת השיב ד"ר חילו בשלילה והוסיף:
"קשה מאוד לבנות מאמר כזה בגלל הסיבה שהמקרים האלה הם אנדר דיאגנוסט ולא מגיעים לקבוצת ביקורת ולא כקבוצת מחקר" (עמ' 65 לפר' מיום 15.2.16).
52. כך או כך, יודגש כי קיומו של הידרוסלפינקס עלול להפחית מסיכויי השרשת עוברים אולם אין הוא מאיין את סיכויי ההשרשה, אלא מקום בו הוא מודגם בהדמיה. בשנים 2001 – 2003 לא הודגמה התופעה לאורך עשרות בדיקות, למעט חשד שעלה בבדיקה בודדת של ד"ר אושקוב. לפיכך, ביחס לשנים אלו, ממילא לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין נבצרות התובעת להרות לבין הידרוסלפינקס, אשר גם עצם קיומו לא הוכח.
53. ומה ביחס לשנת 2010? בשנה זו ביצעה התובעת ניסיון אחד של הפרייה חוץ גופית טרם כריתת חצוצרותיה. לא הוכח לגבי ניסיון זה, כי אותה עת התופעה של הידרוסלפינקס פגעה במידה מהותית של למעלה מ- 50% בסיכוייה להרות.
54. ההיפך, בהתאם לקוטר החצוצרות כפי שנמדד בפתולוגיה, יש להניח כי התופעה הייתה בשלבים מוקדמים, כפי שעולה מעדויותיהם של פרופ' רוזנמן ופרופ' פיש. זאת ועוד, עובר לביצוע ההפריה בחודש ספטמבר 2010 עברה התובעת בדיקת אולטרסאונד במסגרת המעקב לצורך החזרת העוברים, מבלי שנצפה בה נוזל בחצוצרות, ללמדך כי היקף התופעה היה זניח ונעדר השפעה, שהרי, כאמור, הידרוסלפינקס פוגע בפוריות כאשר הוא משמעותי דיו כך שניתן לראותו באולטרסאונד. לעניין זה, יצוין כי גרסת התובעת לפיה גב' וייס, טכנאית ממרפאתו של פרופ' דור, אבחנה הידרוסלפינקס בבדיקת האולטרסאונד שביצעה לה בחודש ספטמבר 2010 אינה מקובלת עלי, בהינתן דו"ח הבדיקה בגדרו נרשם כי תוצאתה תקינה. הגב' וייס ופרופ' דור שללו את גרסת התובעת ועל כך יורחב בפרק "האם היה איחור בביצוע צילום הרחם".