55. לסיכום, הגם שהוכח קיומו של הידרוסלפינקס בשנת 2010, אין ראיה התומכת בטענה כי בעטיו נמנעה השרשת העוברים והיווצרות היריון.
האם היה איחור בביצוע צילום הרחם
56. לנוכח הקביעות לפיהן ביחס לשנים 2000-2003 לא הוכח קיומו של הידרוסלפינקס וביחס לשנת 2010 לא התקיים קשר סיבתי בינו לבין כישלון התובעת להרות, מתייתר הדיון בסוגיה זו. עם זאת, אתייחס אליה בקצרה;
57. התובעת אובחנה עוד טרם הגיעה למרפאתם של פרופ' משיח וד"ר זיידמן כסובלת מכשל שחלתי, בעטיו נזקקה לתרומת ביציות. היה ברי אפוא לרופאים המטפלים כי אותרה הבעיה בגינה נמנעה הכניסה להיריון, כמו גם היה ברי כי דרך המלך היא הפרייה חוץ גופית, העוקפת את החצוצרות.
58. לפיכך, מלכתחילה סברו הרופאים המטפלים ובצדק, כי לא היה צורך בצילום רחם, אשר תכליתו העיקרית, לבחון, כפי שהובהר מעדויות המומחים, את תקינותן ועבירותן של החצוצרות. מקום בו עסקינן בטיפולי הפרייה חוץ גופית, ממילא אין תפקיד לחצוצרות ועבירותן הופכת לבלתי רלוונטית להליך הטיפולי. ר' דברי פרופ' משיח בנושא:
"צילום רחם זה אמצעי להוכיח חצוצרות עבירות, פתוחות. כשאישה מגיעה לטיפולי פוריות, ויש סיבה להניח שאולי החצוצרות שלה סתומות, הסיבה יכולה להיות אחרי הפלה או אחרי דלקת או אחרי כל מיני. אנחנו עושים צילום רחם כדי לראות אם יש מקום לטפל בה בדרך שאינה הפריה חוץ גופית. הפריה חוץ גופית נועדה במהותה, בתחילתה לטפל באותם מקרים שהחצוצרות סתומות...מרגע שיש חצוצרות חסומות, צריך לעשות הפריה חוץ גופית. כשהגעת להפריה חוץ גופית, לא כל כך מעניין אותך החצוצרה, לא מעניין אותך העבירות של החצוצרה, החצוצרה זה איבר מיותר" (שורות 1-8 בעמוד 426 לפרוטוקול מיום 21.11.06).
פרופ' משיח המשיך והסביר כי כאשר אישה מצויה בטיפולי הפרייה אין מקום לבצע צילום רחם לצורך בירור האם היא סובלת מהידרוסלפינקס, אלא מקום בו קיים חשד ממשי להידרוסלפינקס, אשר התקבל בבדיקת אולטרסאונד:
"כשאשה מגיעה להפריה חוץ גופית וגם מבצעת את זה... לא צריך לברר את החצוצרות אלא אם אתה חושד מאד שיש הידרוסלפינקס, והחשד הגדול להידרוסלפינקס מתקבל על ידי בדיקות אולטרה סאונד. זה נאמר במאמרים, עשרות פעמים, בכל המאמרים, שאין טעם לחפש הידרוסלפינקס כשאתה לא רואה אותו באולטרה סאונד" (שורות 11-15 בעמוד 426).
59. כפי שהובהר וכעולה מעדויות כלל המומחים, אבחון הידרוסלפינקס נעשה דרך כלל באמצעות בדיקת אולטרסאונד תלת מימד. לתובעת בוצעו עשרות בדיקות בהן לא אובחן הידרוסלפינקס, למעט חשד בעלמא שהועלה בבדיקת אושקוב ואשר לא שב על עצמו מעולם. בהעדר אינדיקציה רפואית לביצוע צילום רחם ולנוכח היות הצילום בדיקה פולשנית בעלת סיכונים (בין הסיכונים- רגישות ליוד ודלקת זיהומית (עדות ד"ר חילו בעמ' 102-103 לפר')), הגם שנדירים, הרי שאין התרשלות בהימנעות הנתבעים מביצוע הבדיקה בתובעת.