62. משלא נצפה ממצא של הידרוסלפינקס באולטרסאונד בחודש ספטמבר 2010, הרי שגם בנקודת זמן זו לא קמה חובה לשלוח את התובעת לבצע צילום רחם. חרף זאת, לנוכח כשל הטיפול, ביצע פרופ' דור צילום רחם לתובעת, בבחינת למעלה מן הצורך:
"כב' השופטת: לא, הוא יכול להסביר גם למה הוא החליט להעדיף צילום רחם על אולטרה סאונד.
ת. היא עשתה אצלי במרפאה, על ידי טכנאית מעולה,
כב' השופטת: ציפי.
ת. כן. עשתה פעמיים בדיקות אולטרה סאונד ולא התגלה Hidrosalpinx. אני רק רוצה להסביר לבית המשפט ש - Hidrosalpinx זה ממצא מאוד פשוט למצוא. לא משהו מסובך. רואים את זה באולטרה סאונד בצורה מאוד ברורה. כך שפעמיים, אם לא היה, מן הסתם כנראה שאין. כשבאה אשה שנכשלה, למרות שהיתה צריכה להצליח, כי לכאורה היסטרוסקופיות של הרחם היו תקינות, אתה מתחיל לחשוב - אולי יש משהו שלא גיליתי בבדיקות שגרתיות, ומכאן לבדיקה קצת יותר פולשנית, שאולי תוסיף, האישה רוצה לדעת למה היא לא מצליחה. זה דבר הכי פשוט, שבעה כישלונות בתרומת ביצית זה יחסית דבר חריג. כי בדרך כלל ההצלחות באות, בוא נגיד אם תרומת ביצית, תוצאותיה בערך 40 אחוז, אז יש להניח שבשבעה טיפולים, למעט אותו הריון ראשון שהיה לא מוצלח, אז לפעמים אתה שואל את עצמך, ומנסה להסביר לה - אולי יש דברים שלא ראינו באולטרה סאונד. זו בעצם היתה הכוונה, להעמיק את השאלה ולנסות לחפש תשובות..." (עמ' 461 לפר', ש' 18-32).
פרופ' דור הטעים כי צילום הרחם לא בוצע במטרה לתור אחר הידרוסלפינקס שכן ניתן היה להבחין בו באולטרסאונד:
"גם לא בהכרח חיפשתי רק Hidrosalpinx. חיפשתי אולי יש איזה מיומות שלא רואים אותן. הרבה דברים שיכולים להיות באגן שאולי מפריעים..." (עמ' 464, ש' 28-30).
63. עולה אפוא כי פרופ' דור ביצע צילום רחם לתובעת, בהעדר אינדיקציה רפואית ספציפית.
64. אין אפוא בממצא שנמצא בצילום הרחם, אשר נערך למעלה מן הדרוש, כדי להצביע על רשלנות מי מהרופאים אשר לא ביצעו את הצילום קודם לכן, מה גם, שלא הוכח קשר סיבתי בין קיום הממצא לבין כישלון התובעת להרות.
אחריות רופאי מכבי
65. התובעת טוענת כי שומה היה על רופאי מכבי – ד"ר ברעם, ד"ר אושקוב ופרופ' מאירוב – להפנות את תשומת ליבה לממצאי בדיקת אושקוב ולהעמיק חקר ביחס לחשד שהעלה ולו לשם שלילתו. לשיטתה, בתצהירו אישר ד"ר אושקוב (אשר לא זומן לעדות) כי לא הסביר לה את פשר החשד לקיומו של הידרוסלפינקס, אף לא פירט את הסכנה הנשקפת הימנו לטיפולי הפרייה. ביחס לפרופ' מאירוב – טוענת התובעת כי במועד בו יידעה אותו על ניסיונותיה להרות היא לא טופלה בטמוקסיפן והותר לה לבצע טיפולי הפריה. אף עליו אפוא חלה החובה ליידעה בדבר הממצא של ד"ר אושרקוב, שכן, אותה עת, לשיטתה, ידע על כך (התובעת הפנתה לרשומה הרפואית מיום 31.12.02 ממנה עולה כי אותה עת הוחלט על ידי וועדה מוסמכת לדחות את הטיפול בטמוקיספן ל'טובת' טיפולי פוריות - עמ' 59 למוצגי התובעים). משכך, נשמט היסוד לגרסת פרופ' מאירוב בדבר המניעות שייחס לה מלהיכנס להיריון אותה עת.