12. בהמשך המעקב האונקולוגי, ערך ד"ר אושקוב לתובעת בדיקת הדמיה נוספת, בתאריך 30.3.03 – כ- 3 חודשים לאחר הבדיקה הנדונה – לאותה מטרה, קרי – בדיקה שנועדה לאבחן גידולים סרטניים, אשר יצאה תקינה. ד"ר אשקוב לא חזר על החשד לקיום הידרוסלפינקס. להיפך, הוא ציין "טפולות תקינות".
13. בין לבין, נבדקה התובעת על ידי פרופ' מאירוב, אף הוא רופא מכבי, תחילה בתאריך 31.12.02 במרפאה אונקולוגית בבי"ח 'שיבא' ולאחר מכן, בתאריך 7.1.03 במרפאת 'מכבי' במודיעין. הביקורים נועדו להכנה לקראת הטיפול בטמוקסיפן ולשם כך, הפנה אותה פרופ' מאירוב לבדיקות נוספות. בתאריך 14.1.03 שבה התובעת לפרופ' מאירוב וציינה לפניו כי לא קיבלה וסת, אז סבר כי נכנסה להיריון והפנה אותה לבדיקת אולטרסאונד להיריון. התובעת לא שבה אליו עם תוצאות הבדיקה.
14. בהמשך, ביקרה התובעת פעמים נוספות אצל פרופ' מאירוב ב'שיבא' ואף סיפרה לו כי היא מצויה בטיפולי הפריה, ללא הצלחה.
15. כ – 8 שנים לאחר בדיקת אושקוב, בצילום רחם (מיום 4.11.10) שערך פרופ' דור, הוא מצא "Bilateral Sacto" (עמ' 155 למוצגי התובעים) ובדו"ח פענוח מיום 13.3.12 ציין "Bilateral Sactosalpinges" (עמ' 165 למוצגי התובעים). ממצאים אלו אושרו על ידו בחקירתו (עמ' 474 ליום 21.11.16).
16. במהלך שמונה השנים שהפרידו בין שתי הבדיקות הללו, איש מהבודקים, לרבות ד"ר אושקוב בעצמו, לא אבחנו קיומו של הידרוסלפינקס.
חזית המחלוקת בשאלת החבות
17. להלן הסוגיות המרכזיות השנויות במחלוקת בין הצדדים בשאלת החבות:
• האם סבלה התובעת מהידרוסלפינקס, אם כן, אימתי?
• באם סבלה התובעת מהידרוסלפינקס, האם הוכח קשר סיבתי בין התופעה לבין כישלונותיה להרות?
• האם ובאיזה שלב היה צריך לבצע לתובעת צילום רחם?
• האם הפרו רופאי מכבי חובת זהירות כלפי התובעת?
להלן, תבחנה הסוגיות כסדרן.
האם סבלה התובעת מהידרוסלפינקס?
18. על מנת לענות על השאלה, יש לחלק את ציר הזמן לשני פרקים – האחד בין השנים 2000-2003 (בשנת 2003 הופסקו טיפולי ההפריה בגוף התובעת ונעשו ניסיונות להרות באמצעות פונדקאית) ופרק הזמן השני – שנת 2010. ביחס לפרק הזמן הראשון, נחה דעתי כי התובעת לא השכילה להוכיח שסבלה מהידרוסלפינקס. באשר לשנת 2010 – הגם שסבורתני כי הוכח שהתובעת סבלה במועד זה מהידרוסלפינקס, הרי שלא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין התופעה לבין כישלונותיה של התובעת להרות. להלן נימוקי.