התקופה שבין השנים 2000-2003
19. הידרוסלפינקס כאמור גורם לחסימת החצוצרות בחלק הקרוב לשחלה. כתוצאה נצבר נוזל בחצוצרות עד שאלו 'עולות על גדותיהן' או אז, זולג הנוזל לחלל הבטן או לרחם ומפחית את סיכויי השרשת העוברים המושתלים ברחם, כך בעת ניסיון טבעי להרות, כך גם במסגרת הפריה חוץ גופית. ודוק; סתימת החצוצרות כשלעצמה אינה מפחיתה מסיכויי הצלחת ההפריה החוץ גופית, שכן ההפריה עוקפת את החצוצרות באמצעות השתלת העוברים ישירות ברירית הרחם. רק כאשר זולג הנוזל אל מחוץ לחצוצרות לעבר הרחם, אז עלול להיפגע תהליך ההשרשה, הגם שאין הוא מאיין לחלוטין את סיכויי ההשרשה. הואיל וזליגת הנוזל מהחצוצרה מתרחשת לאחר שזו עולה על גדותיה, יוצא שהתהליך הוא דינאמי, מחזורי, בהתאם להתמלאות החצוצרה וריקונה.
20. ד"ר חילו תיאר את מנגנון ההידרוסלפינקס:
"תהליך של הצטברות נוזלים בתוך החצוצרה הוא תהליך דינאמי. זאת אומרת קיימת כל הזמן תחלופה של נוזל בתוך חלל החצוצרה. כתוצאה מהתהליך הדלקתי שמתרחש בדופן של החצוצרה קיימת הפרשה שכיחה של נוזל מהדופן אל תוך החצוצרה, וכשיש עליה במפל הלחץ של הנוזל בתוך החצוצרה הוא עשוי להתנקז לשני מקומות אפשריים: אפשרות אחת ניקוז אל תוך חלל הבטן... או חלופה שניה ניקוז אל תוך חלל הרחם כשיש חסימה שלמה באותו חלק אמפולרי רחיקני מהרחם" (עמ' 45 ליום 15.2.16, ש' 13-21).
לשיטתו, בשל התהליך הדינאמי, קיימת אפשרות כי בבדיקות מסוימות, לא ניתן יהא להבחין בהידרוסלפינקס, מצב בו החצוצרה אינה מלאה בנוזל. פרופ' גולדנברג אישר עמדה זו הגם שבשפה רפה:
"הידרוסלפינקס זה מצב דינאמי, בסדר? זה מצב דינאמי. החצוצרה תמיד מייצרת נוזל, בסדר? זה הטבע שלה, באופן טבעי הנוזל הזה נשפך דרך החצוצרה לחלל הבטן, נספג ונעלם. עכשיו, אם החצוצרה חסומה בקצה שלה, אותו נוזל ממלא בחצוצרה ובסוף התהליך בעצם אין לו לאן ללכת החוצה, אז הוא הולך פנימה לתוך הרחם. ... עכשיו זה דבר דינאמי, החצוצרה מתנפחת עם נוזל, באיזשהו שלב היא מצליחה ללחוץ את הנוזל, והנוזל בורח לרחם. אז יכולה להיות סיטואציה שבבדיקה אחת אני רואה את הנוזל, ואחרי חודשיים, שלושה הנוזל הזה באותו רגע לא ייראה, ואחרי חודשיים שלושה נחזור וכן ייראה הנוזל" (עמ' 13 מפר' מיום 7.11.16).
עולה מדבריו כי קיימת אפשרות שבבדיקה בודדת, יתקשו להבחין בהידרוסלפינקס, אולם לא לאורך זמן. בשל מחזוריותה, אם התופעה קיימת – היא תאובחן במהלך הבדיקות הבאות.
21. אף פרופ’ זיידמן אישר, בחקירה נגדית, כי כאשר נספג הנוזל ויוצא מהחצוצרה, יהא קושי להבחין בהידרוסלפינקס בבדיקת אולטרסאונד:
"הידרוסלפינקס זה ממצא קלאסי שאתה בא ורואה אותו קצת נוזל או פתאום הרבה נוזל ומעט נוזל" (עמ' 451 ליום 21.11.16 ש' 12-13). ובהמשך: "ש. אם הנוזל באותו רגע ייספג ויצא מהחצוצרה במהלך התהליך של ההידרוסלפינקס, ואני אעשה בדיקת אולטרה סאונד, אז אני לא אראה את זה באולטרה סאונד כי החצוצרה חוזרת למידה התקינה שלה, זה נכון? ת. כן." (עמ' 452 ליום 21.11.16, ש' 5-8).