--- סוף עמוד 54 ---
לחדלות פירעון; שינוי מערך התמריצים של מזיקים באופן שיוביל אותם להתנהגות לא יעילה; וייקור שירותים מבוטחים (כגון טיפול רפואי) עד כדי ירידה בביקוש.
האם תוצאות אלה של שינוי שיעור ההיוון צריכות לשמש שיקולים רלוונטיים לצורך קביעת שיעור ההיוון? ועדת קמיניץ התחשבה בכך במסגרת שיקוליה, וציינה בין היתר את החשש להכבדה דרמטית על מערכת הבריאות שתיאלץ לספוג גירעון של מאות מיליוני שקלים. מנגד, העמותה והלשכה טענו כי מדובר בשיקול זר, משום שגובה הפיצוי צריך להיקבע בהתאם לצרכיו של הניזוק, ושיקולי מדיניות רחבים אינם מצדיקים פגיעה בניזוק ספציפי. בנוסף, לשיטתן של העמותה והלשכה, הפחתת שיעור ההיוון ממילא לא תגרום זעזוע, משום שחברות הביטוח כבר תמחרו את האפשרות הזו, ולכל היותר מדובר בהעלאת הפרמיות ב-15%.
71. מכיוון שגם במנותק משיקולים אלה הגעתי למסקנה שיש להותיר את שיעור ההיוון על 3%, ההליך הנוכחי אינו מצריך הכרעה חד-משמעית במחלוקת זו. עם זאת, אציין כי אני נוטה לשלול במקרה דנן את ההתחשבות ב"השלכות הרוחב" כנימוק שמשפיע על שיעור ההיוון. אף שאינני מקל ראש בהכבדה על מערכת הבריאות, בהעלאת הפרמיות וכיוצא בזה, לדעתי אין להפוך את היוצרות: גובה הפיצוי בנזיקין הוא הנתון שצריך להשפיע על יתר המערכות הנלוות, ולא להיפך. לשיקולי מדיניות יש מקום במסגרת דיני הנזיקין (בין היתר, ב"משבצת" של חובת זהירות; ראו למשל ע"א 4486/11 פלוני נ' פלוני [פורסם בנבו] (15.7.2013)), אך ככלל, מרגע שנקבעה חבות נזיקית, גובה הפיצוי צריך להיקבע בראש ובראשונה על פי הנזק שנגרם לניזוק, וספק עד כמה ראוי להכניס לתמונה אינטרסים ציבוריים כאלה או אחרים. נדגים באמצעות מקרה קיצוני: נניח שבית חולים מסויים התרשל באופן סדרתי, והענקת פיצוי מלא לניזוקים תוביל לקריסה של בית החולים, מה שיפגע בתושבי האזור ובאפשרות שלהם לקבל טיפול רפואי נאות. גם במקרה כה קיצוני, קשה להלום כי הניזוקים הם אלה שצריכים "לממן" את המשך פעילותו של בית החולים. כך גם לעניין פרמיית הביטוח, שצריכה להיגזר מן העלויות של קרות הנזק, ולא להיפך.
בענייננו, מתחדדת הבעייתיות הכרוכה בהתחשבות ב"שיקולים ציבוריים", שכן אל מול החשש הציבורי מפגיעה במערכת הבריאות עומדת טענת המל"ל שהעלאת שיעור ההיוון תפגע בו באופן מהותי ותעמיד אותו על סף תהום כלכלי (כאמור, ככל שריבית ההיוון נמוכה יותר הסכום המתקבל גבוה יותר, ולהיפך. לכן, ככל שריבית