"25. למיטב זכרוני, במהלך תקופת המשא ומתן לא הייתה אפילו פגישה אחת ביני לבין התובע בארבע עיניים. כמו כן, אינני זוכרת שיחות טלפון ספציפיות שקיימתי עם התובע במהלך המשא ומתן, אך ככל שהיו שיחות כאלה, הרי שהן לעולם לא היו ביוזמתי. התובע תמיד היה זה שמתקשר ושולח הודעות SMS רבות, כחלק ממסע הטרדה בלתי פוסק מצידו. יצוין, כי טענתו של התובע בסעיף 153 לתצהירו כאילו הודיתי בכך שהתובע ואני עמדנו בקשר לאורך כל המשא ומתן, אינה נכונה. העובדה כי ייתכן שעניתי לחלק מן השיחות שיזם התובע (אם כי אינני זוכרת שיחות ספציפיות כאלה), או כי לא ניתקתי לתובע את הטלפון נובעת מכללי נימוס והליכות ולא מלמדת על איזשהו "קשר" רציף שהיה ביני לבין התובע במהלך אותה תקופה.
26. למעשה, למיטב זכרוני, במהלך תקופת המשא ומתן לעסקה, היו פעמיים בלבד ששהיתי בנוכחותו של מר מאנה בהקשר לעסקה:
26.1 לקראת סוף המשא ומתן, נערכה פגישה בעיריית תל אביב בין המוכרות לבין קבוצת גינדי, בה השתתפתי ובה נכח גם מר מאנה, כנציג של הרוכשות.
26.2 מר מאנה השתתף בטקס שנערך לאחר השלמת העסקה בלשכת ראש עיריית תל אביב. למיטב זכרוני, כאשר אני ושי אבא יצאנו מעיריית תל אביב בכדי לתפוס מונית בחזרה למשרדי אייפקס ישראל, מר מאנה עמד לידינו והציע שבמקום שניקח מונית למשרד, הנהג שלו והוא ייקחו אותנו בחזרה למשרד. אנו הסכמנו להצעתו, ונסענו איתו בחזרה למשרד.
למותר לציין, כי למיטב זכרוני גם בשני מקרים בודדים אלה, לא שוחחתי ישירות עם מר מאנה כלל בנוגע לתנאי העסקה. גם כאן, כמו בשיחותיי הטלפוניות עם מר מאנה, ככל שהיו שיחות כאלה, הייתי אדיבה ומנומסת כלפיו, אך לא יותר מכך."
--- סוף עמוד 30 ---
כן הוסיפה (סעיפים 34-35):
"34. מר מאנה מגדיל לעשות כאשר הוא "מתרברב" בתצהירו כאילו במהלך המשא ומתן הוא הצליח לפתור משברים רבים בזכות קשריו הטובים עמי. בתוך כך, הוא טוען כי במספר מקרים הוא הצליח לגשר על הפערים בעמדות בין הצדדים ולרכך את העמדה הנחרצת שהצגתי בשלבים שונים של המו"מ. עוד טוען מר מאנה כי הפצרתי בו לדבר עם נציגי קבוצת גינדי בכדי שיסכימו לוויתורים כאלה ואחרים (וראו סעיפים 27, 105 ו-106 לתצהירו של מר מאנה). על כך אין לי אלא להגיד: לא היו דברים מעולם.
35. כאמור, מעורבותי במשא ומתן הנ"ל הייתה מצומצמת. אשר על כן, כלל לא ברור באילו "משברים" במשא ומתן הייתי רלוונטית, ולאיזו "עמדה נחרצת" מפנה מר מאנה. למען הסר ספק, אבהיר כי מעולם לא הפצרתי במר מאנה לשכנע את נציגי קבוצת גינדי שיסכימו לוויתורים. כמו כן, וכפי שארחיב בנושא בהמשך – לא היה, ואין כל קשר אישי-חברי ביני לבין רוני מאנה, מעבר לקשר עסקי, וגם זאת לא במהלך השנים שקדמו לעסקה. על כך, לא ברורה טענתו לפתרון משברים במשא ומתן באמצעות קשרינו הטובים.