אין ספק כי דלק אמורה הייתה להיות מתוגמלת באופן זה או אחר עבור השקעותיה ואף אין ספק כי גמול כזה יכול שיגיע על חשבונו של כסלו.
לאור זאת, אני סבור כי עצם העובדה שכסלו שילם לדלק מחיר גבוה יותר מזה שהיה משלם בשוק החופשי אינו משקף בהכרח נזק שנגרם לכסלו כתוצאה מן ההסדר הכובל.
כסלו שילם לדלק מחיר גבוה שכן דלק הקימה עבורו את תחנת הדלק. קשה מאד אם לא בלתי אפשרי להגדיר במבט לאחור איזה חלק מן הכספים ששילם כסלו לדלק מהווה גמול הולם עבור השקעותיה של דלק ואיזה חלק אם בכלל, מהווה נזק שנגרם לכסלו כתוצאה מן ההסדר הכובל.
לנוכח האמור, במצב הדברים היום אין בידי לקבוע כי כסלו ניזוק מן ההסדר הכובל; גם אם כסלו שילם כספים יתירים על אלו שהיה משלם לולי אותו הסדר, הרי שההסדר הכובל אף הניב לו רווח ניכר ומשמעותי בדמות הקמת תחנת הדלק והשקעות נוספות מצדה של דלק מבלי שהוא תרם לאותן השקעות דבר מכיסו, ורק הפיק רווחים מאותה תחנה שנבנתה ע"י דלק ועל חשבונה, ולפיכך נכון לומר כי לא הוכח בפניי שכסלו ניזוק כתוצאה מחתימת ההסדר הכובל.
68. לסיכום הדברים, ס' 50(א) לחוק ההגבלים קובע כי מעשה בניגוד לחוק ההגבלים הינו עוולה לפי פקודת הנזיקין.
כסלו טוען כי התשלום ששילם לדלק משך השנים היה גבוה ממחיר השוק, ובכך מגולם נזק בר פיצוי שנגרם לו כתוצאה מן העוולה שבכריתת ההסכם. אינני מקבל טענה זו. לטעמי, המערכת ההסכמית היא מקשה אחת המכילה מצד אחד תניית בלעדיות פסולה ומן הצד השני התחייבות דלק להקמת התחנה ולהשקעות בה.
לא ניתן לבודד את תניית הבלעדיות ולומר כי כיוון שבהעדרה היה כסלו רוכש מוצרי דלק במחיר זול יותר, נגרם לו נזק כתוצאה מן ההסדר. זאת שכן, אין ולא יכול להיות ספק כי אלמלא קיומה של תנייה זו, היה נקבע מנגנון תגמול אחר לטובת דלק ומשכך, על מנת לקבוע כי אכן נגרם לכסלו נזק יש להגדיר מהו המנגנון אשר היה נקבע בזמן אמת חלף תניית הבלעדיות ומה היה המאזן הכלכלי בין הצדדים בעקבותיו.
מובן, כי כיום אין בידי לעשות כך, ולפיכך אני קובע כי אף אם כסלו שהינו צד להסדר כובל היה ראוי להישמע בתביעה לפיצוי לפי ס' 50(א) (ואיני סבור כך), לא עלה בידו להוכיח שנגרם לו נזק כתוצאה מהעוולה ובוודאי לא עלה בידו להוכיח מהו שיעור אותו נזק.
69. אוסיף בקצרה כי דברים אלו שאמרתי יפים אף ביתר שאת לעניין טענת כסלו להשבה חוזית / השבה מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט.
כידוע, השבה שלאחר ביטול חוזה היא השבה הדדית.