כעולה מלשונו של הסעיף, ישנם שלושה תרחישים של סיום ההתקשרות בין היזם לחברה שבהם קמה לחברה זכות החילוט – קרי הזכות לרכוש מחדש של המניות המוגבלות ללא תמורה: סיום העסקתו של היזם בשל עילה; סיום העסקה במהלך ששת החודשים הראשונים מכל סיבה שהיא; וסיום ביוזמת היזם שלא מ"סיבה טובה". לענייננו אין מחלוקת בין הצדדים שהחלופה הרלוונטית היא החלופה השנייה, וכך גם עולה מהודעת החילוט עצמה (ר' סעיף 5 לעיל).
19. מהאמור לעיל עולה לכאורה כי סעיף 2.2, אם הוא נקרא כשלעצמו קובע – כפי שטוענת החברה – כי זכות החילוט קמה לחברה כאשר העסקתו של היזם הופסקה במהלך החצי שנה הראשונה מכל סיבה שהיא.
6. סעיף 2.3 קובע את המנגנון הרגיל, לפיו בסיום השנה הראשונה יבשילו 33.33% ממניות היזם ולאחר מכן יבשילו בכל חודש 2.7775% ממניותיו. בתום שלוש שנים מיום החתימה על הסכם הבשלת המניות, אמורות כל המניות להבשיל. סעיף 2.2 כפוף אם כן לסעיף 2.3 במובן זה שבכל זמן נתון ניתן יהיה לחלט רק את המניות שטרם הבשילו בהתאם למנגנון הקבוע בסעיף 2.3.
20. סעיף 2.4 עוסק במקרים בהם תפקע זכות החילוט של החברה, וחלף כך תואץ ההבשלה של מניות היזם או של חלקן. הסעיף קובע כי:
"Early Acceleration. Notwithstanding the aforementioned, the Repurchase Right shall laps (A) in its entirety, with respect to all of the remaining Restricted Shares upon (ⅰ) an IPO; or (ⅱ) termination of Engagement by the Company not for Cause; or (ⅲ) termination of Engagement by the Funder for Good Reason; or (B) with respect to 50% of the then Restricted Shares upon (ⅰ) a Deemed Liquidation; or (ⅱ) the Disability or death of the Founder."
המבקש הפנה לחלופה הקבועה בסעיף (ⅱ)(A) לפיה סיום ההתקשרות על-ידי החברה שלא מחמת עילה מביא להאצת המניות המוגבלות. לטענת המבקש, סעיף זה חל גם כאשר סיום ההתקשרות נעשה במהלך התקופה של חצי השנה הראשונה. מנגד, גישת החברה היא כי סעיף זה חל רק כאשר סיום ההתקשרות נעשה לאחר חצי השנה הראשונה.
21. לכאורה, מאחר שהסעיף אינו מגביל עצמו לתקופה כזו או אחרת בהסכם, פרשנות המבקש עולה בקנה אחד עם לשונו הפשוטה של הסעיף. כמו כן, סעיף 2.2 קובע מפורשות כי הוא "כפוף" ("Subject to") לסעיף 2.4 וסעיף 2.4 קובע כי הוא חל "על אף האמור לעיל" ("Notwithstanding the aforementioned"). מכאן שלכאורה, אם ישנה סתירה בין הסעיפים, סעיף 2.4 גובר על סעיף 2.2. זוהי עמדתו של המבקש.