על רקע התכלית האמורה יש לקרוא את סעיף 2.4 ואת הקביעה כי סעיף 2.2 כפוף אליו. תוצאה זו מביאה למסקנה לפיה יש לאמץ את פרשנות החברה, משום שקבלת פרשנותו של המבקש תרוקן למעשה את המנגנון הזה מתוכן, ותאפשר בנסיבות מסוימות גם ליזם שפוטר בחצי השנה הראשונה לעזוב את החברה עם כל המניות.
27. בנוסף לאמור לעיל, על תכליתו הסובייקטיבית של ההסכם ניתן גם ללמוד ממסמך העקרונות. אומנם, אין מחלוקת בין הצדדים כי המסמך המחייב הוא הסכם הגבלת המניות (ר' חקירתו הנגדית של מר בייטלר, בעמ' 21 לפרוטוקול). כך אף עולה מהמסמכים עצמם - סעיף 10 להסכם הגבלת המניות קובע שהוא כולל את מלוא ההבנות בין הצדדים, וכי הוא מחליף כל הסכם או הסכמה אחרת, בין אם בכתב ובין אם בעל פה, בין אם מפורשת ובין אם משתמעת. גם מסמך העקרונות עצמו מבהיר בפתיח לו כי הוא נועד למטרות משא-ומתן בלבד וכי הוא אינו מחייב את הצדדים.
יחד עם זאת, במסמך העקרונות גובשו לראשונה בכתב ההבנות החדשות בין הצדדים ביחס לזכויותיהם במניות החברה בעקבות הליך גיוס ההשקעה לחברה. מסמך זה משקף אם כן את ההסכמות שהושגו בין הצדדים באותו שלב (ר' למשל חקירתו הנגדית של המבקש בעמ' 5 לפרוטוקול). ככל שהבנות אלה לא השתנו, הרי שלמסמך עשויה להיות משמעות פרשנית מסוימת ביחס להסכם הגבלת המניות. אף המבקש הודה בחקירתו הנגדית שגם לשיטתו יש למסמך זה "קשר מסוים" למחלוקות נושא ההליך דנן (עמ' 3 לפרוטוקול, ש' 4). משכך, המסמך והשינויים שנעשו לאחר מכן, יכולים לסייע באיתור אומד דעת הצדדים.
אומד דעת הצדדים כפי שהוא משתקף במסמך העקרונות לא השתנה
28. ראשית יובהר כי מהחקירות הנגדיות כמו גם מתצהירו של בא-כוח החברה, עו"ד נמרוד רוזנבלום, עולה כי הצדדים בהסכם הגבלת המניות לא ביקשו לשנות את הקביעה נושא מסמך העקרונות. זאת בניגוד לעמדת המבקש בהקשר זה.
אכן, לגישת החברה, טענת המבקש לפיה ההסכמות בנוגע לחילוט המניות שהופיעו במסמך העקרונות השתנו בהסכם הסופי – היא טענה המהווה הרחבת חזית אסורה. אולם אף מבלי להידרש לטענה זו, המסקנה העולה מחומר הראיות היא כי הצדדים לא שינו את הסכמתם בעניין זה ממועד מסמך העקרונות ועד לחתימה על הסכם הגבלת המניות. לכן ממילא אין לקבל את טענות המבקש.
29. המבקש טען אמנם בחקירתו הנגדית כי היה לו ברור שבהתאם להסכמה בין הצדדים, ניתן לחלט את מניותיו רק במקרה של סיום העסקתו מחמת עילה. אולם המבקש לא ידע לומר אם מקורה של ההסכמה הנטענת הזאת קודם למסמך העקרונות (שלגביו ברור לו כי הסכמה כזו אינה מעוגנת בו), או שמא מדובר בהסכמה שהושגה בין הצדדים לאחר מכן, בתקופה שבין החתימה על מסמך העקרונות ועד להסכם הגבלת המניות (ר' עמ' 11 לפרוטוקול). זאת למרות שהמבקש אישר בחקירתו הנגדית כי בהתאם להבנות בין הצדדים שעוגנו במסמך העקרונות, ניתן היה לחלט מניות של יזם אם העסקתו מסתיימת במהלך ששה חודשים ראשונים מכל סיבה שהיא (ר' עמ' 5 לפרוטוקול).