20. עוד טוענת הנתבעת כי התובע בהיותו עורך דין מנוסה הבקיא בענייני תאגידים יודע כי אין די בחתימתו של מנהל אחד על מנת לחוב גוף כדוגמת עמותה.
21. לאור זאת טוענת הנתבעת כי יש לדחות את תביעתו של התובע כלפיה וכי היה עליו להפנות את תביעתו למר פייביש עצמו.
דיון והכרעה:
22. ראשית, יש להתייחס לטענת הנתבעת ולפיה התביעה לסעד הצהרתי לביטול תוצאות הבחירות שהגיש התובע עבור הנתבעת ובשמה לבית המשפט המחוזי, נעשתה בחוסר סמכות שכן המדובר ב"ערעור בחירות", וככזה היה עליו להיות מוגש בידי מר פייביש ויתר חברי העמותה אשר ביקשו להשיג על תוצאות הבחירות באופן אישי, ולא בידי העמותה עצמה.
23. טענה זו אינה יכולה להישמע: משהסכימו הצדדים ובהם העמותה להסדר הפשרה במסגרת המתווה שאושר ע"י ביהמ"ש המחוזי, הרי שהסכמה זו "בלעה" לתוכה כל טענה אשר הייתה יכולה הייתה להיטען מפיהם של הצדדים, לרבות העדר סמכות.
24. משכך, השאלה המשפטית העומדת בפנינו הינה שאלת חתימתו של מר פייביש בשמה של העמותה על הסכם ההתקשרות ושכה"ט עם התובע, ונפקותה כלפי התובע וכלפי העמותה.
25. המטריה המשפטית בה עסקינן הינה חריגה מהרשאה של אורגן בעמותה מהסמכויות שהוענקו לו על ידי העמותה והשאלה מהן תוצאותיה של החריגה- כלום מחייבות הן את העמותה, אם לאו.
26. חוק העמותות קובע בסעיף 10 כי:
"המייסדים רשאים להגיש לרשם תקנון לעמותה; לא הגישו המייסדים תקנון לרשם כאמור, יראו כתקנונה את התקנון המצוי שבתוספת הראשונה."
27. בסעיף 18 לתקנון המצוי נקבע כי:
"זכות הייצוג
18. הועד רשאי להסמיך שניים או יותר מבין חבריו לחתום בשם העמותה על מסמכים שיחייבו אותה, ולבצע בשמה פעולות שהן בתחום סמכותו."
28. בהתאם להוראות התקנון המצוי, החל על העמותה הנתבעת (עובדה, אשר כפי שיפורט להלן, אינה שנויה במחלוקת), יש צורך בחתימתם של שניים או יותר מחברי העמותה לחתום בשמה של העמותה על מסמכים שיחייבו אותה.
29. הנה כי כן, מר פייביש לא היה מוסמך לחתום לבדו על הסכם שכה"ט בשם העמותה. בעשותו כן חרג מר פייביש מן ההרשאה שניתנה לו ע"י העמותה.
חריגה מהרשאה בעמותה:
30. כידוע, אין הוראה מפורשת בחוק החברות או בחוק העמותות המחילה את דיני החריגה מהרשאה על עמותות. אולם נקבע בפסיקתו של ביהמ"ש העליון בעניין "רמת איתרי" כי אין מקום להבחנה בין השתיים בהקשר זה. ר' דבריה של כב' השופטת חיות (כתוארה אז):
..."יחד עם זאת אני סבורה כי אין בהקשר זה מקום להבחנה בין עמותות לחברות, בהעדר הבדל מהותי רלוונטי המצדיק הבחנה כזו. בשני המקרים מדובר בתאגיד שעל בעלי התפקיד הפועלים בשמו לפעול לטובתו ועל מנת להגשים את מטרותיו (ראו: סעיף 27 לחוק העמותות; גרינברגר ובן-תור כרך א, בעמ' 345-344; לאפשרות של החלת דיני החריגה מהרשאה גם על אגודה שיתופית ראו: ע"א 474/80 גרובר נ' תל-יוסף, קבוצת פועלים להתישבות שיתופית בע"מ, פ"ד לה(4) 45, 61-60 (1981); למקרים נוספים שבהם הוחלו הסדרים שונים הקבועים בחוק החברות על עמותות ראו: עניין מלר, פסקה 4; ה"פ (מחוזי ת"א) 1589/09 וינרב נ' אדרת, [פורסם בנבו] פסקאות 54-53 (9.11.2011) (להלן: עניין וינרב) (ערעור על פסק דין זה עודנו תלוי ועומד))"...
• ר' ע"א 7307/11, 7690/11 וערעור שכנגד חיים וייס נ' רמת איתרי ואח' [פורסם בנבו 17.9.2013].