23. חוק האפוטרופסות המסדיר, בין היתר, את מערכת הזכויות והחובות שבין הורים וילדיהם קובע בסעיף 18 כי –
"בכל עניין הנתון לאפוטרופסותם חייבים שני ההורים לפעול תוך הסכמה" (הדגשה שלי).
ובדומה סע' 16 לחוק המתייחס לכיבוד אב ואם – שני הורים בלבד.
כך גם בסעיף 3 לחוק השמות נקבע –
"היו להורים שמות משפחה שונים, מקבל הילד את שם משפחת אביו, זולת אם הסכימו ההורים שיקבל את שם משפחת האם או שמות המשפחה של שני ההורים"
יכול, אפוא, ילד לקבל שם משפחה של שני הורים לכל היותר.
ובדומה תקנה 258 לג 11 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 דורשת את הסכמת "שני הוריו" של קטין לצורך שמיעתו ע"י יחידת הסיוע.
סע' 67 (ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 אף מציב את האפשרות כי אחד ההורים אינו "ההורה הטבעי" של הילד ! ואולם אין הוא מאפשר קיומם של יותר משני הורים, ובלשונו –
"(ב) ילד שיש לו שני הורים, יבוא במנין האב המבוטח זולת אם הוא נמצא עם האם בלבד; ילד שיש לו הורה טבעי והורה אחר והם מבוטחים, יבוא במנין ילדי אותו הורה אשר עמו הוא נמצא"
על מנת שלא להאריך בדבר אומר כי קיימות עשרות הוראות חוק נוספות המתייחסות באופן מפורש לשני הורים בלבד, אך בגדר גרגיר מן ההר וכפית מן החבית אפנה להוראות סעיף 120 (12) לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016; סעיף 9 ג (ג) (1) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954; סע' 1 (ג) לתוספת הראשונה לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980; סע' 7 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970 ועוד כהנה וכהנה.
24. ב"כ המערערות המלומד ביקש ללמוד מהוראות חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950 (להלן – חוק התגמולים) כי הן מכירות במצב של שלושה הורים לצורך הטבות סוציאליות שונות - ולא היא. אכן חוק התגמולים מאפשר, בתנאים מסוימים, הטבה סוציאלית אף ל"הורה חורג", היינו מי אשר נשוי להורהו הביולוגי של הילד, ואולם הדיבור "הורה חורג" אינו מבקש להוסיף הורות משפטית או הורות רשמית ברת רישום, ואין הוא מבקש ליצור מערכת יחסים משפטית בעלת זכויות וחובות בין הקטין להורה החורג, המקבילה למערכת משפטית הורית רגילה, אלא כל תכליתו של דיבור זה להקנות זכויות כלכליות מסוימות לזה אשר נשא בָּעוֹל יחד עם ההורה הביולוגי – הא ותו לא ! (וראו לעניין זה – עמ"ח (ראשל"צ) 41988-03-11 ר.א נ. קצין התגמולים (2013)), והרי לא לכך מכוונות המערערות בתביעתן ולא לזאת הן מייחלות. כך ב"כ המערערות ציין לפנינו מפורשות כי אינו מעוניין בהגדרת בת הזוג כ"הורה חורג" אלא כ"הורה משפטי" לכל דבר, ולשונו –
"אין שום רלוונטיות למעמד של הורים חורגים. הורה חורג אינו הורה. אנו מודים בכך..." (פר' הדיון מיום 18.9.19 עמ' 5 ש' 18 וכן ראו לעניין זה דבריו של ב"כ המערערות עצמו בסע' 22 א לכתב הערעור).
לדרישתו של ב"כ המערערות אין, אפוא, כל מקור בדין הישראלי.
25. כאמור, אני סבור כי התייחסות המחוקק למשפחה כתא הכולל שני הורים בלבד אינה בגדר "ברירת מחדל" הנתונה לשינויים בנסיבות מסוימות אלא היא קביעה פוזיטיבית חד משמעית, ראיה לדבר דחייתן של הצעות חוק אשר הונחו לפתחה של הכנסת שעניינן בהגדלת מספר ההורים בתא המשפחתי, כפי שיפורט להלן -
ביום 5.3.18 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – הכרה בתא משפחתי של יותר משני הורים), התשע"ח–2018 (להלן – הצעת חוק ריבוי הורים) ואולם זו הוסרה מעל שולחן הכנסת כבר בדיון המקדמי שנערך ביום 6.6.18 (ההצעה נפלה ברוב של 42 מתנגדים מול 21 תומכים). הצעת חוק זו ביקשה לאפשר הכרה משפטית בתאים משפחתיים שבהם יותר משני הורים וזאת נוכח התמורות החברתיות שחלו בעשורים האחרונים, ובפרט צמיחתם של תאים משפחתיים בקהילת הלהט"ב. במסגרתה של ההצעה התבקש תיקון בחוק האפוטרופסות כך שיווסף לו סעיף בזו הלשון –